בג"ץ 6229/13 מרים נשאטה נ. המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית

העתירה נמחקה לבקשת העותרות לאחר שניתן להן הסעד העיקרי לו עתרו, והותרה יציאתה של העותרת 1 מן הגדה המערבית לירדן דרך גשר אלנבי, ונותרה בפניי שאלת חיובו של המשיב בהוצאות העותרות.

לטענת העותרות התנהלות המשיב היתה רצופה מחדלים, אשר בשלהם הגיעה העותרת 1 לגשר אלנבי שלוש פעמים ופניה הושבו ריקם, וכי לבסוף בקשתה נענתה רק בעקבות הגשת העתירה.

המשיב הותיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט, בציינו כי בשל תקלה לא הוזנה מניעה ביטחונית בעניינה של העותרת 1 במערכת המנהל האזרחי, ותקלה זו הובילה לניסיונותיה לצאת מן האזור מבלי שהובהר לה קיומה של אותה מניעה מראש. עם זאת לטענת המשיב לא הגשת העתירה היא שהובילה למתן הסעד והבחינה בעניינה נעשתה במנותק מכך, ובתוך פרק הזמן הראוי, ועל כן יש להעמיד את ההוצאות על הצד הנמוך.

בנסיבות העניין ומשגם המשיב ציין כי אירעה תקלה בעניינה של העותרת 1 ומשכך אינו מתנגד למעשה לפסיקת הוצאות, אכן ראוי לפסוק הוצאות לטובת העותרות (וזאת מבלי להכריע בשאלה האם הגשת העתירה היא שהובילה לבסוף למתן הסעד, אשר ניתן לעותרת 1 כשלושה שבועות לאחר הגשת העתירה, אם לאו, שכן נוכח התקלה הנזכרת קשה לחלוק על כך שהעתירה היתה מוצדקת עת הוגשה, בראייה סבירה ואובייקטיבית).

לאחר שעיינתי בחומר שבתיק ואיזנתי בין כל השיקולים הרלבנטיים (ובהם, בין היתר, העובדה שהסעד ניתן לעותרות סמוך לאחר הגשת העתירה, לכך שלא נדרשה הכרעה לגופם של דברים ולכך שהעותרות לא ציינו מה היו הוצאותיהן בפועל), החלטתי כי יש לחייב את המשיב בשכר טרחת עורך-דין והוצאות העותרות בסך של 3,000 ש"ח (סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום החלטתי זו ועד לתשלום בפועל).