פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רע"א
6231/97
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המ
בקשים
:
יצחק וטובה כהן
נגד
המשיב
ה :
רבקה סופר
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בנצרת מיום 28.9.97 בתיק
ה"פ 310/97 שניתנה
על-ידי
כבוד השופט ס' ג'ראח
החלטה
המשיבה, רבקה סופר (להלן: גב' סופר) הגישה תביעה לבית-המשפט המחוזי בנצרת בעניין הסכם שנחתם בינה לבין המבקשים, הזוג יצחק וטובה כהן (להלן: הזוג כהן). לפי ההסכם מכרה הגב' סופר את דירתה לבני הזוג שהם אחותה וגיסה. בתביעה טענה הגב' סופר כי ההסכם הוא למראית עין ועל-כן ביקשה כי בית-המשפט יקבע כי הדירה שייכת לה, יבטל את חוזה המכר ויורה ללשכת המקרקעין לרשום את הדירה על שמה.
הזוג כהן הגיש בקשה לבית-המשפט המחוזי בגידרה טען שתי טענות. האחת, כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית מאחר שמדובר בעתירה שעניינה ביטול הסכם גרידא ושוויו הכספי בתחום סמכותו של בית-משפט שלום. טענה שניה הייתה, כי התביעה התיישנה. מאחר שלטענת הזוג מדובר בתביעה לביטול חוזה, הרי שתקופת ההתיישנות היא בת 7 שנים, וזו כבר חלפה זה מכבר שהרי החוזה בין הצדדים נחתם בשנת 1982.
בית-המשפט המחוזי (השופט סהל ג'ראח) דחה את בקשת הזוג כהן וקבע כי הסמכות הייחודית לדון בתביעות בנוגע למכר דירה ובעלות בקרקע מסורה אך ורק לבית-המשפט המחוזי. אף את טענת ההתיישנות דחה השופט מהנימוק שמדובר במקרקעין מוסדרים, אשר לפי סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין, תשכ"ט1969- לא חל עליהם חוק ההתיישנות, תשי"ח1958- למעט טענות שניתן היה להעלות עד ליום כניסת חוק המקרקעין לתוקף. ההסכם הנדון בעניין שבפנינו נחתם לאחר כניסת החוק לתוקף, כך שממילא לא מתחיל מירוץ ההתיישנות.
בבקשה למתן רשות ערעור שבפניי, חזרו הזוג כהן על טענותיהם בבית-המשפט המחוזי.
טענות אלה אינן יכולות להתקבל.
סמכותו של בית המשפט מוכרעת על-פי הסעד אותו מבקש התובע. מאחר שבעניין הנדון עתרה הגב' סופר כי בית-המשפט יקבע כי הדירה שייכת לה, הרי שמדובר בתביעת בעלות במקרקעין, אשר לפי חוק המקרקעין לא חל עליה חוק ההתיישנות.
אשר-על-כן, הבקשה נדחית.
המבקשים ישלמו למשיבה 5,000 ש"ח הוצאות משפט.
ניתנה היום, ז' טבת תשנ"ח (5.1.97).
ש ו פ ט
ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97062310.
L03