פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ 6234/97
בפני:
כבוד השופט א' מצא
העורר
:
דורון סרוסי
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו
מיום 9.10.97
בב"ש
1392/97 שניתן על ידי
כבוד
השופט א' בייזר
תאריך
הישיבה: כז' בתשרי תשנ"ח (28.10.97)
בשם
העורר: עו"ד אבי עמירם
בשם
המשיבה: עו"ד אורלי מור-אל
ה ח ל ט ה
העורר נעצר ביום 14.11.96 ונחקר בחשד לביצוע עבירות שונות. בתום החקירה הוגש נגד העורר כתב אישום המתייחס אך לחלק מן העבירות נשוא חקירתו. במהלך פרשת הראיות במשפטו הוברר לסניגור כי בידי התביעה מצויים שלושה קלסרים המכילים חומר שנאסף על-ידי המשטרה בשלב החקירה ואשר לא הועמד לעיונו. דרישת הסניגור, לאפשר לו לעיין בחומר הנוסף, סורבה על-ידי התביעה בנימוק, שהחומר בו המדובר אינו חומר חקירה המתייחס לעבירות בהן הואשם העורר, וממילא אין מוטלת על התביעה חובה - ולעורר אין זכות לדרוש - להעמיד חומר זה לעיון הסניגור.
על רקע זה פנה הסניגור לבית המשפט המחוזי בעתירה לפי סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב1982-. כבוד השופט סטרשנוב, שלפניו באה העתירה, סבר, כי בהעדר רשימה של החומר המצוי בקלסרים, עתירת הסניגור לאפשר לו עיון בחומר היא מוקדמת. לפיכך הסתפק במתן הוראה לתביעה להכין רשימה של החומר ולהעמידה לעיון הסניגור. משהוכנה הרשימה, והועמדה לרשות הסניגור, חזר הסניגור וביקש להורות לתביעה להתיר לו לעיין בכל החומר המצוי בקלסרים. בקשה זו נדונה בפני כבוד השופט בייזר. לאחר שעיין בשלושת הקלסרים קבע השופט בייזר לאמור:
"החומר אינו חומר חקירה וכמו כן אין הוא נוגע לאישום שבידי התובע ולכן ממילא אין זכות לסניגור לעיין בו. הוא מכיל בעיקר חומר מודיעיני בעניין שאינו נושא חקירת המבקש. כל הנ"ל בהסתייגות אחת: הסניגור רשאי לעיין בתמלילים של הקלטות בין המבקש לבין מדובב שנעשו בתא המעצר לאחר מעצרו בגין העבירה נשוא האישום נשוא תיק זה. בכפוף לאמור לעיל בעניין הקלטות - הבקשה נדחית".
בערר שלפניי משיג הסניגור על צדקת ההחלטה האמורה. לבקשתו, חזרתי ונטלתי מידי באת-כוח המשיבה את הקלסרים; ובהסכמתו קיבלתי מידה גם הסבר מפורט בכתב, הן לתוכנם של הקלסרים השונים והן לשיקולים שניצבו ביסוד עמדת התביעה שלא לאפשר לסניגור לעיין בחומר זה, אפילו אינו בגדר "חומר חקירה", כמשמעו בסעיף 74 לחוק. משעברתי על החומר המצוי בקלסרים, ועיינתי בהסברי המשיבה, נחה דעתי כי אין עילה להתערבותי בהחלטת בית המשפט המחוזי.
הסניגור חזר בפניי על חששותיו, שמא לא כל החומר, שנמסר על-ידי המשטרה לפרקליטות המחוז בתום החקירה, נכלל ברשימה שהוכנה על-ידי התביעה באיחור ואשר הועמד לעיונו של בית המשפט המחוזי וכן לעיוני. כן מוטרד הסניגור מן האפשרות, שתעודות חיסיון שנחתמו בידי השר לביטחון פנים לאחר גילוי דבר קיומם של הקלסרים הנוספים, לא נועדו אלא לסייע לתביעה בהסתרתו מפני העורר של חומר רלוואנטי היכול לסייע לו בהגנתו. שקלתי את חששות הסניגור אך לא מצאתי להם כל סימוכין בחומר שהועמד לעיוני.
אשר על כן הנני מחליט לדחות את הערר.
ניתנה היום, כח' בתשרי תשנ"ח (29.10.97).
ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97062340.
F02