בג"ץ 6241/02 מדינת ישראל נ. חכימי יורם

ביום 24.6.02 הוגש כנגד המשיב כתב-אישום בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בה הואשם בעבירת רצח אשר בוצעה בשנת 1987. לפי הנטען בכתב-האישום, בלילה שבין 20.11.87 ל- 21.11.87 הגיע המשיב למסיבת ריקודים בה נכח אלי דרעי (להלן: המנוח). בשלב מסויים, התקרב המשיב כשבידו כלי נשק ומטווח קצר ירה במנוח מספר יריות וגרם למותו. בסמוך לאחר הרצח התנהלה חקירה משטרתית במסגרתה היה המשיב חשוד. החקירה הגיעה בזמנו למבוי סתום והופסקה. החקירה נפתחה מחדש לאחרונה, בעקבות ראיות חדשות שהגיעו לידי התביעה ועיקרן עדותו של עד ראיה לאירוע (להלן: נחמני), ועד נוסף אשר בפניו, כך לפי הטענה, היתוודה המשיב כי ביצע את המעשה (להלן: אשרף).

עם הגשת כתב-האישום ביקשה המדינה את מעצרו עד תום ההליכים. בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (צ' גורפינקל) קבע בהחלטתו כי "קיימות ראיות לכאורה...שאם תתקבלנה על-ידי בית המשפט ששומע את התיק, יש בהן כדי לספק פוטנציאל להרשעת המשיב, אולם כנגד זאת, קיימות תמיהות וסתירות בעדויות ומניע לתת עדויות אלה, וכל זאת מצטרף לעובדה שמדובר בשני עדים שמעידים כעבור 15 שנה, כאשר אין בתקופה זו אין ראיות שהמשיב, פרט לחשדות שהשתתף במספר מעשי רצח, אכן מעורב במעשים פליליים." בהתחשב בכך, ועל אף המסוכנות הנשקפת מן המשיב עקב העבירה המיוחסת לו, החליט השופט קמא להורות על שחרורו של המשיב בחלופה של מעצר בית מלא בבית הוריו בקדימה, וכן הפקדת סכום במזומן וערבויות, הפקדת דרכון ועיכוב יציאה מהארץ. על כך עררה המדינה.

את הערר השתית בא-כוח המדינה, עו"ד דודי זכריה, על מספר טעמים המבססים לטענתו תשתית ראייתית לכאורית כנגד המשיב, ואלה הם: הודיית המשיב במעשה הרצח שניתנה בפני אשרף, עדות הראיה של העד נחמני, הפרכה פוזיטיבית של טענת האליבי שהעלה המשיב בסמוך לאחר הרצח, קיומו של מניע לביצוע הרצח וכן שתיקת המשיב הן בחקירתו הקודמת והן כיום. בא-כוח המדינה טען בפירוט רב באשר לטיב הראיות לכאורה שבתיק וניסה להפריך אחת לאחת את החולשות בראיות לכאורה, עליהן הצביע בית-המשפט קמא בהחלטתו. מהטעמים שיפורטו להלן, שוכנעתי כי אכן נכונה טענת בא-כוח המדינה כי בתיק ראיות לכאורה משמעותיות, וכי חלק ניכר מהפגמים עליהם הצביע הסניגור שנתקבלו על-ידי השופט קמא, אין בהם בשלב הנוכחי של ההליך כדי לפגום בתשתית הראייתית.

השופט קמא סבר כי עוצמתן של הראיות נחלשת עקב הזמן שחלף, עקב העובדה שהעד נחמני הוא עד מדינה שקיבל תמורה כספית עבור עדותו, ובהתחשב בכך שלעד אשרף היה מניע שלא הוסתר להפליל את המשיב ועיקרו חשד שאחיו נרצח אף הוא על-ידי המשיב. עוד ראה השופט קמא פגם משמעותי בכך שבחוות-דעת מז"פ שנמצאה בתיק צויין שהתרמילים שנמצאו בזירת הרצח נורו מכלי נשק שהוא קרל-גוסטב או "סטאר". הראשון הוא תת-מקלע והשני אקדח. אלא שעד הראיה נחמני תיאר בגירסתו במשטרה כי המשיב ירה במנוח "בנשק אוטומטי, לא אקדח זה היה רובה". גם אשרף הזכיר כי המשיב עשה שימוש "בתת-מקלע שאני ראיתי אותו עם כת מתקפלת". כיום ניתנה חוות-דעת מבהירה בידי מומחה מז"פ שבדק בזמנו את התרמילים והוא ציין כי אין מדובר ב"סטאר" וכי מדובר בטעות הדפסה שכן במקור נכתב "סטאן", והכוונה היא לתת-מקלע מסוג סטן. בעניין זה, קיבל השופט קמא לכאורה את טענות הסניגור המטילות דופי חמור בחוות-דעת המז"פ עקב שינוי העמדה וההסבר שניתן לרישום "סטאר" כטעות דפוס. כל אלה, וכאמור חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, השפיעו על החלטת בית-המשפט קמא לשחרר את המשיב.

העובדה שמדובר בעד מדינה ובעד אחר אשר שניהם נמנעו שנים רבות מלערב את המשיב במעשה הפשע תיבחן בשלב הבאת הראיות, ואין בה כשלעצמה כדי לפסול עדויות אלה, אף כי היא מחייבת בדיקה יסודית. הטריד אותי השינוי שבחוות-דעת המז"פ ובעניין זה נתבקש בא-כוח המדינה על-ידי לקיים בדיקה אישית של החומר שנמצא במז"פ ולהודיעני תוצאות בדיקתו. ואמנם, ביום 30.7.02 נמסרו לי תוצאות הבדיקה אשר בוודאי יצורפו לתיק החקירה וייבחנו בעת בירור התיק עצמו. מן הבדיקה עולה כי על-פני הדברים קיימת אפשרות סבירה כי אמנם חלה טעות הדפסה, בין היתר משום שאין זה סביר מבחינה מקצועית לכלול כשתי חלופות אפשריות תרמיל של תת-מקלע קרל-גוסטאב עם תרמיל של אקדח. מכל מקום, כמובן שלא אכריע בעניין זה, אך רואה אני להסתייג מהמסקנה מרחיקת הלכת של השופט קמא שניתנה בשלב מוקדם זה של ההליכים, ובטרם נבחנו הראיות על-ידי הערכאה הדיונית.

על-אף כל זאת, החלטתי שלא להתערב בהחלטתו של בית-משפט קמא לשחרר את המשיב בתנאי חלופה. עבירת הרצח המיוחסת למשיב אכן מצביעה על מסוכנות רבה, גם אם נתעלם מן העובדה שהמשיב היה חשוד בביצוע מעשי רצח נוספים. כבר אמרנו כי בעבירה זו, השחרור לחלופת מעצר ייעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן. אולם, עניינו של המשיב הוא אכן מקרה יוצא דופן ולו מן הטעם שחלפו שנים כה רבות עד לאיסוף הראיות ונכונות העדים להעיד. בירור המשפט עשוי להיות מורכב וארוך, ובנסיבות העניין אין להשאיר את המשיב במעצר מתמשך. עם זאת, חלופת המעצר שנתקבלה על-דעת השופט קמא אינה נראית על-פניה כחלופה מתאימה, בהתחשב בכך שהרצח המיוחס למשיב בוצע ביישוב קדימה בו נמצאת החלופה המוצעת, ובשים לב לכך שעל-פי הטענה, סופק למשיב אליבי כוזב על-ידי בני-משפחתו שאמורים להשגיח עליו. אשר על כן, התיק יוחזר לבית-המשפט קמא לשם בדיקת רצינות החלופה המוצעת, וכן בדיקת אפשרות למציאת חלופה אחרת מתאימה יותר במקום מרוחק מאזור ביצוע העבירה. יתר התנאים שנקבעו על-ידי בית-המשפט קמא לשחרור המשיב, יעמדו בעינם.

בכפוף לכך, הערר נדחה.