פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
6255/08
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט י' דנציגר
העותר:
עו"ד דוד קורנבלוט
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הארצי לעבודה
2. בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
3. מדינת ישראל - משרד החוץ
עתירה למתן צו על-תנאי ולצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד אלכסנדר ספינרד
עו"ד נאוה פינצ'וק-אלכסנדר
פסק-דין
השופט א' גרוניס:
1.
העתירה שלפנינו, המשתרעת על פני 37 עמודים, נוגעת להליכים משפטיים אותם מנהל העותר נגד מעסיקתו המשיבה 3, מדינת ישראל, בבית הדין הארצי לעבודה (המשיב 1).
2.
העותר הינו עובד משרד החוץ מאז תחילת שנות ה-80. בשנת 2005 מונה העותר לשני תפקידים במקביל: שגריר ישראל בארגון אונסק"ו וכן ציר בשגרירות ישראל בצרפת. במהלך השנים 2007-2006 נערכו, ביוזמת משרד החוץ, מספר בדיקות והערכות של טיב תפקודו של העותר. לאור מסקנותיהן של בדיקות אלה והמלצותיהן, החליט מנכ"ל משרד החוץ (להלן – המנכ"ל ) ביום 27.9.07 להעביר את העותר מתפקידו כציר בשגרירות ישראל בצרפת, תוך השארתו בתפקידו כשגריר ישראל בארגון אונסק"ו. נגד החלטה זו של המנכ"ל, הגיש העותר תובענה לבית הדין האזורי לעבודה (המשיב 2). במסגרת התובענה, טען העותר כי בהחלטתו חרג המנכ"ל מסמכותו, וכי הליך קבלת ההחלטה היה פגום. בין היתר, טען העותר לפגמים בהליך השימוע וכן לשקילת שיקולים זרים על ידי המנכ"ל. הפגם העיקרי עליו הצביע העותר בטענותיו נגע לאי גילוי מסמכים ששימשו בסיס עובדתי לעריכת דיווחים על תפקודו של העותר (להלן – המסמכים ), דיווחים אשר עליהם הסתמך המנכ"ל בהחלטתו. בפסק דינו מיום 13.12.07 דחה בית הדין האזורי את תובענת העותר. העותר הגיש לבית הדין הארצי ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי. במסגרת הליכי הערעור, הגיש העותר מספר בקשות לחייב את המדינה למסור לידיו את המסמכים. בית הדין הארצי נתן מספר החלטות בעניין. ביום 7.5.08 הגיש העותר לבית הדין הארצי בקשה למחיקת כתב טענותיה של המדינה, הואיל והמדינה לא כיבדה, לטענתו, את החלטות בית הדין הארצי בעניין עיון במסמכים. החלטה בבקשה זו טרם ניתנה. כמו כן, ביום 7.5.08 נתן בית הדין הארצי החלטה, לפיה על המדינה למסור לעיונו של בית הדין את תיקו האישי של העותר.
3.
העותר מבקש בעתירתו ארבעה סעדים: לבטל את החלטת הביניים של בית הדין הארצי מיום 7.5.08 בעניין המצאת תיקו האישי של העותר; להורות על מחיקת כתב טענותיה של המדינה בערעור; לחייב את המדינה להעמיד לעיונו של העותר מסמכים, כמתחייב מהחלטות בית הדין הארצי; וכן לקבל את ערעורו על פסק דינו של בית הדין האזורי. העותר ממקד את טענותיו באי אכיפתן של החלטות בית הדין הארצי, בפגיעה בצדק הטבעי, בחוסר היכולת שלו לנהל את ההליך שעה שמסמכים חשובים אינם מצויים בידו, בפסלות פעולות המדינה ובפגיעה בשלטון החוק.
4.
דין העתירה להידחות על הסף. הלכה פסוקה היא כי אין בית משפט זה מתערב בהחלטות בית הדין הארצי לעבודה, למעט במקרים בהם נפלה בהחלטה טעות משפטית מהותית, אשר הצדק מחייב תיקונה (ראו, בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד מ(1)673 (1986)). הדבר נכון ביתר שאת שעה שמדובר בהחלטת ביניים של בית הדין הארצי לעבודה (ראו, בג"ץ 9746/05 שדה נ' אוניברסיטת בן גוריון (לא פורסם, 13.12.05)). בעתירה שלפנינו מגדיל העותר לעשות, ומבקש להתערב בהליך המתנהל בפני בית הדין הארצי לעבודה, עוד טרם שההליך הסתיים. כאמור, העותר מבקש כי בית משפט זה יעניק לו את הסעדים שביקש בערעורו בפני בית הדין הארצי, לפני שבית הדין נתן החלטה בעניין. כך מבקש הוא, בין היתר, שבית משפט זה יצווה על בית הדין הארצי להורות על מחיקת כתבי הטענות בערעור התלוי ועומד. אמנם ניתן לחשוב על תרחישים קיצוניים, ואולי דימיוניים, בהם בית המשפט הגבוה לצדק יתערב בהליך בעודו מתנהל בבית הדין הארצי. ברם, במקרה הנוכחי לא הובא כל טעם ראוי שיצדיק כי בג"ץ יעשה שימוש בסמכותו שעה שהליך טרם הוכרע בבית הדין הארצי. ניתן להניח שהעותר מודע לכך שכאשר יסתיים ההליך בבית הדין הארצי, והיה ופסק הדין יהא לחובתו, כי אז יוכל הוא להגיש עתירה לבית משפט זה. כמובן, שעל עתירה כאמור לעמוד במבחן הנוהג לענין התערבות של בג"ץ בהחלטות של בית הדין הארצי. על העתירה הנוכחית ניתן לומר לא רק כי היא מוקדמת אלא כי היא מוקדמת דמוקדמת.
העתירה נדחית על הסף בלא שנדרשת תגובה. העותר יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 3,000 ש"ח.
ניתן היום, י"ח בתמוז התשס"ח (21.7.2008).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט