בג"ץ 6289/07 פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול

השופט ע' פוגלמן :

במסגרת העתירה שלפנינו, משיג העותר על מספר פסקי דין שניתנו על ידי המשיב 1 (בית הדין הרבני הגדול). כפי שעולה מן העתירה, מתנהל מאז שנת 2000 סכסוך גירושין בין העותר לבין המשיבה 3 (להלן: המשיבה). בגדרי אותו סכסוך ניתנו מספר החלטות על ידי בית הדין הרבני הגדול. לכתב העתירה צורף רק פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול מיום 19.6.07. מפסק דין זה עולה כי פסקי הדין קודמים ניתנו על ידי בית הדין הרבני הגדול עוד ביום ח' ניסן תשס"ו וביום כ"ה בתמוז תשס"ד. משכך, נתייחס להלן רק לפסק הדין האחרון (להלן: פסק הדין).

פסק הדין ניתן בערעור של המשיבה על פסק דינו של המשיב 2 (בית הדין הרבני האזורי) אשר קבע כי אין לדון בתביעות נוספות שהגישה נגד העותר. כעולה מפסק הדין, נסבו תביעות אלה על עניינים ממוניים שונים. בפסק הדין התקבל הערעור בחלקו, ונקבע כי על העותר לשאת בשכר לימוד עבור שני ילדיו בשיעור של 75%, ואילו המשיבה תישא ביתרת שכר הלימוד. יתר דרישות המשיבה – נדחו, ונקבע כי אין מקום להטיל על העותר חיובים כספיים נוספים.

בגדרי העתירה משיג העותר על חיובו בתשלום שכר הלימוד (בשיעור של 75%, כאמור). לטענתו, אין ביכולתו לשלם את שכר הלימוד. כן משיג העותר על אמירות שונות שנכללו בפסק הדין ומתייחסות לקביעות שניתנו בהליכים קודמים בסכסוך שבין העותר לבין המשיבה.

דין העתירה להידחות על הסף.

התערבותו של בית משפט זה בהחלטות בית הדין הרבני "מוגבלת למקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות חוק המכוונות לבית הדין הדתי, או כאשר נדרש סעד מן הצדק מקום שהעניין אינו בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר" (בג"ץ 8638/03 סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (טרם פורסם, 6.4.06, פסקה 10 לפסק דינה של כב' השופטת

א' פרוקצ'יה )).

בעתירה שלפנינו לא נכללות טענות מסוג זה. כל שנטען בעתירה – בהתייחס לחלק האופרטיבי בפסק הדין – הוא כי בית הדין הרבני הגדול שגה בחייבו את העותר לשאת בשכר הלימוד (בשיעור של 75%) על אף יכולתו הכלכלית המוגבלת. טענה מעין זו אינה מקימה עילה להתערבותנו.

אשר על כן דין העתירה להידחות על הסף וכך אנו מורים.