פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
6295/08
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט י' דנציגר
העותרים:
1. שאדיה חאג' יחיא
2. ג'מל אחמד נביה זיקאן
3. יערה חאג' יחיא
4. אמיר חאג' יחיא
5. דיאנה חאג' יחיא
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. משרד הפנים
3. הלשכה למנהל אוכלוסין נתניה
4. שירות הביטחון הכללי
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד פזית עוז נעימי
פסק-דין
השופט א' גרוניס:
1.
עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא ייעתרו לבקשת איחוד המשפחות, שהוגשה על ידי העותרת 1 (להלן - העותרת ) עבור העותר 2 (להלן - העותר ). כן מתבקשים המשיבים לנמק מדוע לא ייערך לעותר שימוע על מנת לאפשר לו להתמודד עם הטענות המועלות נגדו.
2.
מהעתירה עולים הפרטים הבאים: העותרת, ילידת 1966, הינה אזרחית ישראלית המתגוררת בעיר טייבה. בשנת 1997 נישאה העותרת לעותר, יליד 1975, שהינו תושב הרשות הפלסטינית. ביום 18.3.98 הגישה העותרת ללשכת מינהל האוכלוסין בנתניה בקשה לרישיון ישיבת קבע עבור העותר. הטיפול בבקשה זו התארך, כאשר העותרים נדרשים מעת לעת להמציא מסמכים שונים, ובכלל זה תעודת נישואין ותעודות יושר של העותר מהמשטרה ומהרשות הפלסטינית. ביום 27.5.07 פנתה עורכת דינם של העותרים למשיב 2 (להלן - המשיב ) בבקשה לדעת באיזה שלב נמצא הטיפול בבקשתם של העותרים. ביום 4.6.07 נמסר לעותרים על ידי המשיב, כי בקשתם כבר נדחתה מטעמים ביטחוניים וכי כאשר ימלאו לעותר 35 שנים, ניתן יהיה להגיש בקשה חדשה. ביום 17.6.07 שלחו העותרים מכתב למשיב, בו נטען כי בעבר לא הודע להם על סירוב וכן נתבקש פירוט אודות טעמי דחיית הבקשה. במכתבו מיום 8.7.07 חזר המשיב על דבר דחיית בקשתם של העותרים מטעמים ביטחוניים. מכאן העתירה דנא, שתכליתה, על פי האמור בה, הינה הסדרת מעמד תושב קבע לעותר בישראל. לטענת העותרים, אילוּ טיפלו המשיבים בבקשתם כראוי, יכול היה העותר לקבל מעמד של תושב קבע לפני שנים, עובר לכניסתו לתוקף של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן - חוק הוראת השעה ). עוד נטען, כי המשיבים לא יידעו את העותרים על דחיית בקשתם ואף לא ערכו לעותר שימוע בעניינו.
3.
דינה של העתירה להידחות על הסף. הסעד העיקרי המבוקש בעתירה הינו הענקת מעמד של תושב קבע לעותר. מהמסמכים שצורפו לעתירה לא ברור אם הסיבה לדחייה הינה הוראותיו של חוק הוראת השעה או שמא מידע
ביטחוני בעניינו של העותר. מכל מקום, משמדובר בעתירה למתן מעמד של תושב קבע מכוחו של חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, הרי שלבית המשפט לעניינים מינהליים נתונה סמכות לדון בעניין. זאת, בהתאם לפרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (ראו, בג"ץ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים , פ"ד נו(5) 950 (2002)). יצוין, כי לאור צו בתי משפט לעניינים מינהליים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשס"ח-2007, הרי שאפילו היה מבקש העותר אזרחות ישראלית מכוח סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, ובקשתו הייתה נדחית, הייתה נתונה סמכות בידיו של בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעניין. משקיים לעותרים סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים, נחרץ גורלה של העתירה.
4.
אי לכך, נדחית העתירה.
ניתן היום, י"ג בתמוז התשס"ח (16.7.08).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט