פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו
כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
6313/15
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט מ' מזוז
העותרים:
1.
חברת אחים ג'עאביס בע"מ
2. שאקר געאביס
נ ג ד
המשיבים:
1.
שר הביטחון - מר משה(בוגי) יעלון
2. משרד הביטחון - מדינת ישראל
הודעת המשיבים מיום 30.12.16
פסק-דין
המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:
א.
לאחר העיון ראינו להפוך את הצו על תנאי מיום 16.11.15 לצו מוחלט. בדיון מיום 7.12.16 הצענו למשיבים, כי משחלפה עתה תקופה ממושכת מאז האירוע נושא צו ההחרמה שאירע ב-4.8.14, יוחזר המחפר לבעליו, בלא שנידרש עתה לשאלות סמכות ושאלות אחרות שעלו בעתירה. בא כוח העותר הצהיר כי ככל שהדבר יאושר לא יהיו לו תביעות בקשר למחפר. יצאנו מתוך ההנחה כי לא ייגבו דמי אחסנה.
ב.
המדינה השיבה (30.12.16) כי שר הביטחון שב ונדרש לסוגיה, והחליט שאין מקום להשיב את המחפר; כך, כיון שמדובר באירוע שני שבו מחפר בבעלות החברה העותרת (העותר 2 הוא אחי המחבל) משמש לביצוע פיגוע טרור, יש קרבה משפחתית מדרגה ראשונה ביניהם, והמחפר ששימש לביצוע הפיגוע הראשון לא הוחרם, תוך שבעל המחפר לא נקט פעולה לאחר הפיגוע הראשון להבטיח אי הישנות. כן צוין כי ישנה ודאות מוחלטת שהמדובר בפיגוע חבלני. עוד נאמר, כי תקנה 74(2) לתקנות ההגנה אינה דורשת מודעות של בעל הרכוש כי רכושו עלול לשמש לביצוע פיגועים; התכלית היא הרתעה וזו אכן הושגה, שכן לא היה מאז האירוע פיגוע של טרקטור.
ג.
כזכור, המדובר בפיגוע מיום 4.8.14 בו נהרג עובד שהשגיח על עבודות בניה שביצע המחפר; לאחר הפגיעה במנוח היה ניסיון מצד המחבל לפגוע באוטובוס ונפגעו מספר אזרחים. המחבל נהרג. בפסק דין בבג"ץ 7823/14 ג'עאביס נ' מפקד פיקוד העורף (31.12.16), שעניינו הריסת בית הוריו של המחבל, נקבע כי המדובר היה באירוע חבלני, ובית הורי המחבל אכן נהרס לאחר מכן. נציין כי כמובן זה של הריסת הבית ניתנה מצד הרשויות "התראת הרתעה" רבת עוצמה. אשר למחפר, עם שאנו סבורים כי הסמכות לגביו נתונה לשר הביטחון לפי תקנות ההגנה (שעת חרום), 1945, דומה שיש להתחשב במקרה זה, בגדרי מידתיות, בכך שהמחפר הושבת לתקופה ארוכה – המגיעה עתה לקרוב לשנתיים ומחצה; אכן, איננו מתעלמים מכך שמחפר של העותרת 1 כבר שימש לפיגוע טרור, אך אין ראיה, גם אם אין דרישה בדין, בדבר ידיעת בעל המחפר באשר לשימוש הטרוריסטי. הצירוף בין הריסת בית ההורים, התקופה הארוכה של ההשבתה והעדר חומר בדבר ידיעת העותרים – מטה את הכף, במובן המידתיות, לכיוון החזרת המחפר, ועל כן יוחזר עד סוף חודש זה לבעליו. לא ישולמו דמי אחסנה, ורשמנו הודעת העותרים כי לא יהיו תביעות נוספות בהקשר זה.
ד.
הצו על תנאי נעשה מוחלט כאמור. אין צו להוצאות.
ניתן היום, ה' בטבת
התשע"ז (3.1.2017).
המשנה לנשיאה
ש
ו פ ט
ש
ו פ ט