בג"ץ 6313/99 שי שבתאי לביא לנדאו נ. בנק הפועלים בע''מ

תביעה כספית שהגיש המערער לבית משפט השלום נגד המשיב, נדחתה. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי על פסק הדין, נדחה אף הוא. על כך הוגשה על ידי המערער בקשה לרשות ערעור לבית משפט זה. במסגרתה של הבקשה עתר המערער לפטור מתשלום אגרה. בקשתו נדחתה על ידי כבוד הרשמת. על החלטתה הוגש ערעור זה.

החלטת כבוד הרשמת מבוססת על שניים: ראשית, הבקשה לרשות ערעור אינה מגלה עילה. שנית, המערער לא המציא אישור כנדרש לגבי אי יכולתו לשלם את האגרה בהליך הנוכחי, ועל פי האישור שהמציא אין מניעה שישלם את האגרה.

דין הערעור להדחות, מבלי שנתבקשה תשובת המשיב.

עיינתי בפסקי הדין של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, ונחה דעתי שסיכוייה של בקשת המבקש לרשות ערעור הם אפסיים. פסק דינו של בית משפט השלום מבוסס על העדר הוכחות לטענות המערער נגד הבנק, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי, הדוחה את הערעור, מבוסס על כך שחומר הראיות אשר בא בפני בית משפט השלום אינו מצדיק התערבות בפסק דינו. הנה כי כן, המדובר בעניינים של עובדה, מבלי שהבקשה לרשות ערעור מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית אשר תצדיק מתן רשות ערעור לערכאת ערעור שניה. הלשון המעליבה של המערער כלפי שופט בית משפט השלום וכלפי בית המשפט המחוזי אינה יכולה לבוא במקום נימוקים אשר יצדיקו רשות ערעור לבית משפט זה.

אשר על כן, דין הערעור להידחות, אפילו שבערעור זה ביקש המערער להגיש אישור מצד הלישכה לסיוע משפטי אותו לא הגיש לכבוד הרשמת.

הערעור נדחה.