בג"ץ 6315/97 פדרמן נועם נ. רוה''מ נתניהו

השופט מ' חשין :

העותרים קובלים לפנינו על החלטתם של המשיבים לשחרר מחבלים במסגרת מה שנהוג לכנות כ"עסקת משעל", ובעיקר על כך שהמשיבים אינם נותנים פומבי - ומראש - לשמותיהם של אותם מחבלים, להאשמות שבגינם נידונו למאסר ולתקופות המאסר שנידונו להן. לטענת העותרים, עקרון הפומביות הינו מעקרונות היסוד במשפט דמוקרטי כשלנו, ומכאן למדים הם על חובתם של המשיבים לפרסם מראש את שמות המחבלים שהם עומדים לשחרר.

העתירה הוגשה היום, בשעות הבוקר המאוחרות, ובשים לב לטענת העותרים כי היום עומדים לשחרר אותם מחבלים שהם טוענים בגינם, נקבעה השמיעה לאלתר והיזמנו את פרקליטות המדינה להשמיע את דברה.

לעת השמיעה - בשעות הצהריים - הודיענו עורך-דין שפר בשם המשיבים, כי המדובר הוא בעשרים ושישה מחבלים אשר מהם שוחררו כבר עשרים ושניים. אשר לארבעה הנותרים, אלה לא שוחררו עדיין הואיל ונדרשת בעניינם חנינה מאת נשיא המדינה. עורך-דין שפר דיווח לנו כי אין בין המשוחררים אנשי חמאס ואין אף רוצחים של ישראלים. עוד הוסיף מר שפר, כי העבירות בהן הורשעו אותם מחבלים אינן מן החמורות ביותר, ואף תקופות המאסר אשר נותר להם לרצות אינן ארוכות. עוד מסר לנו מר שפר כי המדובר הוא במחווה מדינית למלך חוסיין , וכי נכון הוא להמציא לעותרים את שמות המשוחררים לאחר מעשה. בשל קוצר הזמן לא היה בפי מר שפר מידע נוסף, ולא נוכל לבוא עימו בטרוניה על כך.

בנסיבות העניין נראית פעולתם של המשיבים סבירה בעינינו. פסקנו לא אחת כי החלטות הממשלה, ראש הממשלה ושרי הממשלה בעניין שחרור אסירים על יסוד שיקולים מדיניים, עניין הוא לרשויות השלטון המוסמכות, ועל דרך הכלל אין בית המשפט נוטה להתערב בשיקוליהן של אותן רשויות. לא מצאנו בענייננו כי עלה בידי העותרים להניח תשתית ראויה לעילת התערבות מטעמנו, ואנו מחליטים לדחות את העתירה.