בג"ץ 6323/02 גוזמן אירנה נ. מדינת ישראל-משרד הפנים

עניינה של העתירה בבקשת העותרת כי יוארך הרישיון לישיבת ארעי שניתן לה, וזאת עד לסיום כל הליכי הגיור וקבלת אישור מבית הדין הרבני המעיד על היותה יהודיה, או עד למיצוי הליכי הגירושין בינה לבין בעלה. לחלופין מבקשת העותרת כי יוענק לה מעמד של תושב קבע בישראל.

בתגובתו מיום 16.10.02 טען בא-כוח המשיב כי דינה של העתירה להתברר בבית המשפט לעניינים מנהליים משום שעניינה של העתירה הוא בהסדרת המשך שהייתה של העותרת בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 ולא על פי חוק האזרחות, התשי"ב-1952, שכן העותרת ובעלה הישראלי בהליכי גירושין ואינם מקיימים עוד תא משפחתי משותף. בהודעתו מיום 20.3.03, הודיע בא-כוח העותרת, אשר קיבל עליו את ייצוגה לפני מספר ימים, כי הוא מסכים עם טענת בא-כוח המשיב כי הסמכות לדון בעניינה של העותרת הוא בבית משפט לעניינים מנהליים. עוד הודיע בא-כוח העותרת, כי על אף שבא-כוח המשיב אינו עומד על טענה זו, הגיעו הצדדים להסכמה שמן הראוי שהדיון בעניינה של העותרת יתקיים בבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

אשר על כן, אנו נעתרים לבקשת הצדדים ומורים על העברת הדיון בעתירה לבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

צו הביניים שניתן ביום 19.7.02 יעמוד בתוקפו במשך עשרה ימים, וזאת כדי ליתן לעותרת שהות מספקת להגיש בקשה חדשה לצו ביניים לבית המשפט המחוזי בחיפה.