החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 6324/96 אבו רחמה רמזי נ. מ"י

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · הקדמת מועד דיון בעתירות מנהליותבקשה להקדמת מועד דיון בעשר עתירות לבג"ץ

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להקדים את הדיון בעשר עתירות שענינן החלטה שלא להגיש כתבי אישום נגד ראש עירייה. נקבע כי הבקשה זהה לבקשה לצו ביניים שנדחתה, כי קיימות עתירות קודמות שטרם נדונו, וכי המתנה של כעשרה חודשים בהגשת העתירה מלמדת על היעדר דחיפות. העתירות ייקבעו לדיון לפי יומן המשפטים.

העובדות

העותר הגיש עשר עתירות בעניין החלטה שלא להגיש כתבי אישום נגד ראש עירייה. בקשה לצו ביניים שביקשה לקבוע את העתירה לדיון נדחתה על ידי השופט. ההחלטה לדחות ערר בעניין אי הגשת כתבי האישום התקבלה בדצמבר 1995, והעתירה הראשונה הוגשה בספטמבר 1996.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להקדים את מועד הדיון בעתירות שענינן החלטה שלא להגיש כתבי אישום נגד ראש עירייה?

הלכות

  1. 1

    בקשה להקדמת מועד דיון שזהה לבקשה לצו ביניים שנדחתה אינה מתקבלת

    ״בקשתו של העותר לקביעת מועד לדיון בהקדם, זהה לבקשתו לצו ביניים שנדחתה, ולכן אין מקום לקבל את בקשתו.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    אין להקדים עתירה על פני עתירות אחרות שהוגשו קודם לה וטרם נדונו

    ״לא מצאתי בנימוקיו של העותר טעם כי עתירתו תוקדם על פני עתירות שהוגשו לבית משפט זה קודם לכן.״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    המתנה ארוכה בהגשת העתירה מלמדת על היעדר דחיפות מיוחדת

    ״אם העותר המתין בהגשת העתירה כעשרה חודשים, משמע הוא עצמו לא ראה בכך דחיפות מיוחדת.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הקדמת מועד דיון
  • עתירה
  • צו ביניים
  • יומן המשפטים
  • דחיפות מיוחדת
  • ערר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו

כבית משפט גבוה לצדק

בג"צ 96 /

6324

בפני:

כבוד הרשמת

השופטת מיכל אגמון

העותר

:

אבו

רחמה רמזי

נגד

המשיב

ה : מ

דינת ישראל

בקשה לקביעת מועד לדיון

בשם

העותר: עו"ד בעצמו

בשם

המשיבה: עו"ד שי ניצן

החלטה

בפני בקשה להקדמת מועד דיון בעשר עתירות שענינן החלטה שלא להגיש כתבי אישום נגד ראש עירית שפרעם בגין ענינים שונים. בתיקים אלו לא ניתן צו על תנאי בידי השופטים שדנו בעתירות.

ביום 30.4.97 הגיש העותר בקשה לצו ביניים ובה ביקש העותר לקבוע את העתירה לדיון, מאותן סיבות שהוא מעלה בבקשה שבפני: אפליה בקביעת העתירות שהגיש על פני עתירות אחרות. כב' השופט חשין דחה את הבקשה לצו ביניים (החלטה מיום 1.5.97).

ישנם מספר טעמים לכך שאין מקום להקדים את המועד לדיון בעתירה. הראשון, שאין מקום לעשות שימוש ביומן המשפטים כדי להגיע לתוצאות אותן בקש העותר להגיש בבקשה לצו ביניים שלא ניתן. בקשתו של העותר לקביעת מועד לדיון בהקדם, זהה לבקשתו לצו ביניים שנדחתה, ולכן אין מקום לקבל את בקשתו.

בנוסף, קיימות עתירות אחרות שהוגשו קודם לעתירה זו וטרם נדונו. לא מצאתי בנימוקיו של העותר טעם כי עתירתו תוקדם על פני עתירות שהוגשו לבית משפט זה קודם לכן.

לבסוף, כפי שמציין בא-כח המשיבה, החלטת המשנה לפרקליטת המדינה לדחות ערר שהגיש העותר בענין אי הגשת כתבי האישום, התקבלה ביום 20.12.95 העתירה הראשונה הוגשה לבית משפט זה רק ביום 9.9.96. אם העותר המתין בהגשת העתירה כעשרה חודשים, משמע הוא עצמו לא ראה בכך דחיפות מיוחדת.

מטעמים אלו אני דוחה את הבקשה. העתירות תקבענה לדיון על-פי האפשרויות ביומן המשפטים.

ניתנה היום, כ"ח באייר תשנ"ז

(4.6.97).

מיכל אגמון, שופטת

ר ש מ ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

96063240.

Q03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בקשה להקדמת מועד דיון שזהה לבקשה לצו ביניים שנדחתה אינה מתקבלת
  2. 2אין להקדים עתירה על פני עתירות אחרות שהוגשו קודם לה וטרם נדונו
  3. 3המתנה ארוכה בהגשת העתירה מלמדת על היעדר דחיפות מיוחדת