בג"ץ 6329/08 יורם שחר נ. ממשלת ישראל

לשחרר את האסיר סמיר קונטאר וארבעה מחבלים שנשבו במלחמת לבנון השנייה.

2.

העותרים שלפנינו הינם אחיו של השוטר אליהו שחר ז"ל, שנרצח על ידי המחבל סמיר קונטאר, הורים של חיילי צה"ל שנהרגו במלחמת לבנון השנייה וארגון של נפגעי טרור. בעתירה נטען, כי ההחלטה בדבר שחרור המחבלים מבוססת על ההנחה, כי חיילי צה"ל החטופים, אהוד גולדווסר ואלדד רגב, אינם בין החיים, וכי במצב דברים זה אין זה מוצדק ואין זה סביר לשחרר את המחבלים. עוד נטען, כי על הממשלה, היא המשיבה 1, לשמוע את בני משפחתו של השוטר אליהו שחר ז"ל לפני שתתקבל החלטה סופית בעניין שחרורו של סמיר קונטאר. נוסף על כך נטען, כי חובה להמתין לקביעה ההלכתית של הרב הצבאי הראשי בשאלה האם להכריז על החיילים החטופים כחללים שמקום קבורתם לא נודע.

3.

דינה של העתירה להידחות על הסף, בלא שנדרשת תגובה של המשיבים. זו עתירה שנייה המוגשת בעניין העיסקה שנעשתה עם ארגון חזבאללה בעניין החזרתם של החיילים החטופים. עתירה קודמת (בג"ץ 6063/08) הוגשה על ידי העותרים 1 ו-7 דכאן ועל ידי שני עותרים נוספים. אותה עתירה נדחתה על ידי בית משפט זה ביום 8.7.08. באותה עתירה הלינו העותרים על החלטת הממשלה מיום 29.6.08 בעניין העיסקה הנזכרת. במסגרתה של אותה עתירה קבלו העותרים, בין היתר, על כך שהחלטת הממשלה מיום 29.6.08 התקבלה בלא שנשמעה תחילה עמדתם של משפחות נפגעי הטרור. אכן, בעתירה דנא מועלות טענות נוספות, אך אין בכך כדי להביא לשינוי התוצאה, קרי דחייתה של העתירה.

4.

ייתכן, כי ניתן היה לדחות עתירה זו כבר בשל קיומו של "מעשה בית דין" (ראו, בג"ץ 4842/06 פלוני נ' שר הפנים (לא פורסם, 11.4.07)). אולם, גם אם דוקטרינה זו אינה ישימה במקרה הנוכחי, הרי לגוף העניין אין בעתירה כל נימוק או טעם שיצדיק את קבלתה. העותרים עצמם כותבים, כי הצדדים לעיסקה כבר החלו לממשה וכי דו"ח בעניינו של הנווט רון ארד הועבר על ידי ארגון חזבאללה לישראל. ברי, כי צריך טעמים יוצאי דופן במיוחד על מנת שבית משפט יתערב בעיסקה דוגמת זו שנעשתה עם חזבאללה במהלך ביצועה ומימושה, ולאחר שחלק ממנה כבר התבצע. יתרה מזו, כפי שאמר בית משפט זה בפסק דינו בעתירה הקודמת, העניין נשוא העתירה נוגע ליחסי החוץ והביטחון של מדינת ישראל. בנושא זה "מתחם ההתערבות של בית המשפט הוא מצומצם, ויכולתו להושיט סעד מוגבלת ביותר". העותרים לא השכילו להראות, כי דווקא הפעם ולעת הזו ראוי שבית המשפט יתערב בהחלטה של ממשלת ישראל.

5.

העתירה נדחית.