בג"ץ 6336/97 מקורות חברת מים בע"מ נ. קיבוץ משמר העמק-אגודה חקלאית שיתופית

1.בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו דחה את בקשתה של המבקשת לבטל פסק בוררות שניתן בבוררות בינה לבין המשיבים. על כך מבקשת היא להרשות לה לערער.

2.טענתה העיקרית של המבקשת היא כי הבורר הכריע במחלוקת "על פי נימוק חדש, שהועלה לראשונה על ידי הבורר בגוף הפסק, מבלי שנטען על ידי מי מהצדדים, ובאופן ששלל מבעל הדין את ההזדמנות הנאותה לטעון טענותיו ולהביא את ראיותיו". כפי שטענה, בין היתר, הביא הבורר בחשבון שיקוליו לדחיית תביעתה לתשלום עבור השימוש במי קולחין "מעבר לזכויות", גם את השיקול שקיים הבדל בין השקעות המבקשת במפעלי השבת קולחין לבין השקעותיה במפעלי מים שפירים. כן הביא בחשבון את הממצא שהמבקשת אינה מעבירה לממשלה הכנסות בגין רכישת זכויות מים. זאת, לדעתה, לא היה רשאי לעשות. לפיכך יש לבטל את הפסק על פי העילות של חריגה מסמכות (סעיף 24 (3) לחוק הבוררות, תשכ"ח1968-; להלן - "החוק") ואי מתן הזדמנות להביא ראיות ולטעון טענות (סעיף 24 (4) לחוק).

3.כל טענותיה של המבקשת נבדקו בעיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ואין מקום להתערב בקביעותיו.

לעניין חריגתו של הבורר ממסגרת סמכויותיו ייחס בית המשפט המחוזי משקל לכך שבעלי הדין הסכימו שדווקא נציב המים ישמש בורר, בשל בקיאותו ומומחיותו בתחום זה, וכן עקב תפקידו כפוסק בכל הנוגע לקביעת מחיר המים, תוך התחשבות בהשקעות היסוד, כאמור בסעיף 34 לחוק המים, תשי"ט1959-. לפיכך קבע בית המשפט כי הבורר היה רשאי לעשות שימוש בידיעותיו האישיות וכן לנמק את הפסק לפי הבנתו; אין לראות, אפוא, בשאלות שבהן מצא לנכון לדון חריגה מסמכותו.

אשר לטענתה השניה של המבקשת קבע בית המשפט כי היה ידוע לה שעליה להביא ראיותיה ולטעון טענותיה גם בעניין העלויות הנוספות הנגרמות כתוצאה משימוש בקולחין מעבר למכסת המים, אולם המבקשת לא עשתה כן.

למעלה מן הדרוש הוסיף בית המשפט כי דברי הבורר המתייחסים להעברת כספים שגובה המבקשת אל הממשלה הובאו במסגרת הנמקתו לדחיית תביעתה לתשלומי יתר ואין הם מקימים מעשה בית דין. כן קבע שאפילו הייתה מתקיימת כאן עילה מעילות הביטול לא נגרם עיוות דין ולפיכך היה דין בקשתה של המבקשת להידחות מטעם זה (סעיף 26 (א) לחוק).

4.אף אני סבור כמותו ולפיכך אני דוחה את הבקשה.