בג"ץ 6347/09 רוידה שייח' חליל נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה לפטור מאגרה בהליך שבכותרת. בעתירה קובלת העותרת על כך שהמשיב אינו מנפיק לעותרת היתר יציאה מרצועת עזה לצורך קבלת טיפול רפואי בבית חולים בירושלים. לאחר עיון בעתירה ובבקשה לפטור מאגרה, באתי לכלל מסקנה כי אין בידי לפטור את העותרת מתשלום האגרה. רשם בית המשפט רשאי לפטור בעל דין מתשלום אגרה, אם ראה שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה. גם בהנחה שמתקיים בעותרת התנאי הראשון, בדבר חוסר יכולת כלכלית, לא שוכנעתי בהתקיימותו של התנאי השני בדבר היות ההליך מגלה עילה. לכאורה, עומד לעותרת סעד חלופי בדמות עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, בהתאם לסעיף 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש"ס – 2000 ובהתאם לפסק הדין בבג"ץ 4487/08 עמותת רופאים לזכויות אדם נ' מפקד כוחות צה"ל בעזה (טרם פורסם, 4.9.2008). מכאן שספק רב אם ההליך מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה. במצב דברים זה, לא ניתן להיעתר לבקשה לפטור מאגרה. ככל שהעותרת עומדת על העתירה, עליה לשלם אגרה תוך 14 יום מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה בכללם) ולא - יימחק ההליך מן הרישום, בלא צורך בכל הודעה נוספת.