בג"ץ 6358-23 בג"ץ 6358-23

השופט א' שטיין:

1.במסגרת העתירה שלפנינו מבקש העותר, אשר מייצג את עצמו, עשרות סעדים אשר מופנים אל המשיב, המוסד לביטוח לאומי (להלן: הביטוח הלאומי). העתירה, אשר נפרשת על-פני 50 עמודים, כתובה באופן אשר מקשה על הבנתה, אולם ככל שעלה בידי להבין, לעותר טענות רבות ושונות נגד הביטוח הלאומי, ובהן טענות אשר נוגעות לנושאים הבאים: חבות של העותר לביטוח לאומי, אשר בגינה ננקטים נגדו הליכי גבייה; אופן הליכי הגבייה אשר נוקט הביטוח הלאומי נגד העותר; זכאותו של העותר לקצבת "נכות ושר"מ מקסימליות", לזכויות נוספות להן זכאים מקבלי קצבת נכות, וכן להטבות שונות, ובהן "מענק חימום".

2.בנוסף לסעדים אשר נוגעים לעותר במישרין, מבקש העותר סעדים נוספים, ובהם: סעד שנוגע לקצבת נכות לה זכאית, לכאורה, רעייתו של העותר, אשר לא צורפה לעתירה כעותרת או כמשיבה; וכן סעדים כלליים, אשר נוגעים לאופן התנהלותו הכללית של הביטוח הלאומי.

3.דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.

4.טענותיו של העותר, רובן ככולן, נוגעות לזכאותו הנטענת לקצבאות מהביטוח הלאומי, ולחובותיו לביטוח הלאומי. בהתאם להוראותיו של פרק י"ח לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, הסמכות הייחודית לדון בטענות אלה מוקנית לבית הדין האזורי לעבודה. ככל שלעותר טענות אמת נגד גורמים מדינתיים שונים אשר מסייעים לביטוח הלאומי בהליכי הגבייה, הרי שגם במקרה זה רשאי העותר למצות את זכויותיו באמצעות פנייה לערכאה המוסמכת, בהתאם לכל דין. בנסיבות אלה, דין העתירה להידחות על הסף נוכח קיומו של סעד חלופי (ראו, מיני רבים: בג"ץ 3618/12 ויסמן נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (23.9.2012)).

5.נוכח האמור איני רואה צורך להידרש לשלל של עילות-סף נוספות שבעטיין מן הדין לדחות את העתירה, ובהן: אי-צירוף משיבים רלבנטיים; אי-מיצוי הליכים; וכן אי-צירוף תצהיר ואסמכתאות מתאימות.

6.העתירה נדחית אפוא על הסף. הרבה לפנים משורת הדין לא ייעשה צו להוצאות.