בג"ץ 6378/99 גרשון סלומון נ. אריה יצחקי - ניצב

העותרים פנו אל משטרת ישראל וביקשו רשיון, כלשון הבקשה, לצורך "עליה לרגל להר הבית והנחת אבן פינה לבית המקדש השלישי", מחר יום שני לחול המועד סוכות, כאשר על-פי הבקשה ישתתפו בארוע "150 - משוער, יתכן יותר", והם ישתמשו באמצעים שונים המפורטים בבקשה, ובהם "אבן הפינה, משאית, דגלים, כלי מקדש משוחזרים, כרזות, שופרות, מגפונים" ועוד. המשטרה שקלה את הבקשה והחליטה להיענות לה באופן חלקי. בין היתר החליטה המשטרה כי תתיר תפילה מחוץ לשער המערבים, אך לא על הר הבית, וכי תתיר עליה של חברי העותרת בתנאים מסויימים שפורטו בהחלטה. בעיקרו של דבר קבעה המשטרה, לעניין זה, כי "מספר האנשים שייכנסו בכל פעם להר הבית יקבע ע"י המשטרה לפי הנסיבות בשטח ביום העלייה".

החלטת המשטרה אינה מקובלת על העותרים. הם מבקשים שבית המשפט יורה למשטרה לאפשר כניסת יהודים להר-הבית, לרבות כניסת העותר, "בלא הגבלות דרקוניות המשפילות את האדם והמקום".

בדיון בפנינו שמענו את מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל. הוא אמר שהוא פועל למציאת איזון ראוי בין זכות העותרים לחופש גישה להר הבית לבין הצורך למנוע שפיכות דמים בעקבות התפתחויות שאינן בשליטת המשטרה, כפי שאירע כבר לא פעם בעבר. הוא הוסיף וציין כי המשטרה רואה עצמה מחוייבת לנהוג בעניין העליה להר הבית על פי ההלכה שנפסקה על ידי בית המשפט, פעם אחר פעם, ולאחרונה (ביום 20.7.99) בעתירה שהוגשה בבג"ץ 4779/99, שהצדדים לה היו זהים לצדדים בעתירה הנדונה כיום.

שקלנו את הטענות שהועלו בפנינו על ידי שני הצדדים, ובכלל זה את הנסיבות כפי שהוצגו בפנינו על ידי מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל, ואנו סבורים כי אין יסוד או צורך לסטות מן ההלכה שכבר נפסקה בעניין זה על ידי בית המשפט.

לפיכך, אנו חוזרים ומאמצים את האמור בפסק הדין על ידי בית המשפט בבג"ץ 4779/99, ורושמים לפנינו את ההצהרה של מפקד מחוז ירושלים כי הוא ינחה עצמו על פי האמור בפסק דין זה, לאור הנסיבות כפי שיהיו קיימות מחר.

לאור האמור, אנו דוחים את העתירה.