החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 6391/05 אחמד אבו ח'ליל נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה של העותרים לפסיקת הוצאות לאחר שהסעד של אישור כניסת העותרת לגדה המערבית ניתן. נקבע כי לא הוכח שהעתירה הביאה לקבלת הסעד, שכן העניין טופל רק לאחר הגשתה יחד עם הגמשת הקריטריונים, והעותרים לא פנו כנדרש לרשות הפלסטינית.

העובדות

העותרת, בעלת אזרחות אוקראינית ואשת העותר מס' 1, ביקשה לאשר את כניסתה לתחומי הגדה המערבית. בקשתה סורבה בשל היעדר פנייה מטעם הגורמים הפלסטיניים ובשל מדיניות המשיבים שלא לדון בבקשות כאלה באותה עת. העתירה הוגשה בחודש יולי 2005, ורישיון ביקור ניתן לעותרת בתחילת אוקטובר 2005.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לפסוק הוצאות לעותרים כאשר הסעד התקבל לאחר הגשת העתירה ולא בשל הגשתה?
  2. 2.האם הגשת העתירה הייתה גורם שהביא לקבלת הסעד של אישור כניסה לאזור?

הלכות

  1. 1

    אין לפסוק הוצאות כאשר לא הוכח כי הגשת העתירה היא שהביאה לקבלת הסעד, אלא טיפול בעניין נעשה לאחר הגשתה יחד עם הגמשת הקריטריונים.

    ״לא שוכנעתי כי בהגשת העתירה היה משום גורם שהביא לקבלת הסעד.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פסיקת הוצאות
  • עתירה
  • רישיון ביקור
  • איחוד משפחות
  • הגדה המערבית
  • הרשות הפלסטינית
  • אגרת העתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

6391/05 - ג'

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

העותרים:

1. אחמד אבו

ח'ליל

2. ויקטוריה קונוטופ

3. וסילה אבו ח'ליל

4. אניסה אבו ח'ליל

5. אמירה אבו ח'ליל

נ ג ד

המשיבים:

1. מפקד כוחות

צה"ל בגדה המערבית

2. משרד הפנים

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

1.לפני בקשה מטעם העותרים לפסיקת הוצאות בהליך שבכותרת. עניינו של ההליך בבקשה כי תאושר כניסתה של העותרת מס' 2, אשת העותר מס' 1 ואמם של העותרים מס' 3-5, בעלת אזרחות אוקראינית, לתחומי הגדה המערבית. בקשתה סורבה, הן בשל היעדר פניה בנדון מטעם הגורמים המוסמכים ברשות הפלסטינית, והן לאור מדיניות המשיבים שלא לדון בעת ההיא בבקשות לרישיונות ביקור באיזור ובבקשות לאיחוד משפחות הנוגעות לאזור הנשלט על ידי הרשות הפלסטינית, לאור המציאות בשטח. העתירה הוגשה בחודש יולי 2005, ורישיון ביקור ניתן לעותרת מס' 2 בראשית חודש אוקטובר 2005. העותרים טענו כי בגין התנהלות המשיבים נאלצו להוציא הוצאות שונות, כגון תשלום שכר טרחת עורכת דינם, וכן תשלום אגרת העתירה, וביקשו כי הוצאות אלו יושבו להם על ידי המשיבים. הם הוסיפו, כי רק הפנייה לבית משפט זה הביאה לכך שהעותרים קיבלו את הסעד, וזאת לאחר שפנייה לקונסוליה הישראלית באוקראינה, למשיב מס' 1, למחלקת הבג"צים, למחלקת אשרות והמחלקה המשפטית בלשכת המשיב משיב מס' 2, ולאלוף פיקוד המרכז לא הועילה. המשיבים ביקשו כי אדחה בקשה זו. לטענתם, האשם לאי קבלת הסעד מונח לפתחם של העותרים שלא פנו כפי הנדרש בדין לרשות הפלסטינית לשם קידום בקשת האשרה. עד להסדרת עניין זה לא ניתן היה לקדם את העניין. זאת ועוד, לאחר הגשת העתירה חלה הגמשה בקריטריונים ולכן נתקבל האישור לבסוף.

2.לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי אין מקום לקבל את בקשת העותרים לפסיקת הוצאות בהליך זה. לא שוכנעתי כי בהגשת העתירה היה משום גורם שהביא לקבלת הסעד. כפי העולה מעמדת המשיבים, העותרים לא פעלו כנדרש בהליכים אותם יזמו קודם להגשת העתירה, ולא פנו לרשות הפלסטינית כנדרש. עניין זה טופל רק לאחר הגשת העתירה ויחד עם הגמשת הקריטריונים, הביא לקבלת הבקשה. מטעם זה, אין עילה לפסיקת הוצאות בהליך זה. אוסיף ואציין, כי לאור האמור לעיל, יכול והיה בידי העותרת להימנע מהגשת העתירה לו היתה נענית עוד קודם להגשתה על ידי המשיבים ומועמדת על הפגם שנפל בהליכים שנקטה. כזאת, על פי החומר שלפני, לא נעשה. עם זאת, לא מצאתי בדבר זה כשלעצמו בנסיבות העניין, משום עילה לפסיקת הוצאות והבקשה, כאמור, נדחית.

ניתנה היום, ט' שבט תשס"ו (7.2.2006).

יגאל

מרזל, שופט

רשם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין לפסוק הוצאות כאשר לא הוכח כי הגשת העתירה היא שהביאה לקבלת הסעד, אלא טיפול בעניין נעשה לאחר הגשתה יחד עם הגמשת הקריטריונים.