בג"ץ 6391/15 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ. הממשלה

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין :

א.העתירות שלפנינו, מאת עמותות ציבוריות, מסבות עצמן על החלטות ספציפיות שנתקבלו על-ידי קבינט הדיור, בהתאם לסעיף 4(ב)(2) לחוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), תשע"ד-2014 (להלן החוק ), ועניינן החריגה מהוראת היסוד של הסעיף, הקובעת כי 30% מיחידות הדיור שתוכננו בתכנית למגורים לפי החוק יהיו להשכרה. ההחרגות אפשריות לפי סעיף 4(ב)(3) לחוק בנתון למאפייני הישוב, היצע הקרקע והיקפה, והישימות. כאמור נתקפות בעתירות הכרזות ספציפיות, בחיפה, צריפין, רכס לבן במורדות אורה ועמינדב ומורדות רמות בירושלים, ואולם יש לראותן בעיקר כעתירות ציבוריות, המבקשות מבית המשפט להוציא לממשלה "כרטיס צהוב", אם לא "כרטיס אדום", באשר לפרקטיקת ההחרגה. נטען גם כי התשתית העובדתית שבפני קבינט הדיור והממשלה בטרם החלטה אינה מספקת, וכי מתקבל הרושם שמטרתן של ההחרגות תקציבית (תוספת הכנסות) ותו לא, מה ששוחק את כוונת המחוקק ו"החריג הפך לכלל". עיריית ירושלים, באשר למתחם רמות, והמועצה האזורית מטה יהודה והקרן הקיימת לישראל באשר לרכס לבן – המשיבות אף הן בעתירות – תומכות בעתירות, כל אחת מטעמיה.

ב.בתשובת המדינה נטען כי "לא כצעקתה", וכי כל ההחרגות, במבט ארצי במיוחד, מצויות בגדרים שקבע המחוקק, וכי גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה עומדים על המשמר לענין ההחרגות מכלל 30% הדירות להשכרה, וכל הכרזה מובאת אליהם מראש. עם זאת הוסיפו, כי ישנה הצעת חוק להרחבת ההחרגות בפריפריה.

ג.לאחר שמיעת הצדדים באנו לכלל מסקנה כי אין להיעתר לעתירות, תוך שמירת זכויות, ובנתון לאמור להלן. ראשית, אכן ההחרגות הקיימות ביסודן אינן סוטות מגדרי קביעותיו של המחוקק, וסך המכלול של דירות להשכרה עומד כיום על 24%. שנית, באשר לרמות ורכס לבן, התכניות הללו מצויות בשלבים שונים של הקפאה ואינן עומדות לעת הזאת למימוש, ולא נביע דעה לגבי האפשרות בעתיד להידרש אליהן מחדש, וכאמור הזכויות שמורות.

ד.ועם זאת, מצאנו לנכון להעיר את אלה. ראשית, העתירות הצביעו על חשש מובנה ביישום החוק, והוא כי הצרכים התקציביים והצורך במימון יביאו לסחף ונגיסה במובן של שימוש מופרז בהחרגות. כאן תפקידו של שומר הסף, הייעוץ המשפטי, תפקיד שהוא אינו מתנער הימנו ואדרבה, אשר הוא לעמוד על המשמר, להזכיר את הוראות החוק, ובמקרה הצורך למנוע החרגות יתר. כמובן, ככל שההחרגות לגיטימיות ועומדות בכוונת המחוקק, יש לכך מקום במתחמים המתאימים. אך לא מעבר לזה. שנית, תפקיד שומר הסף הוא גם להבטיח כי לפני מקבלי ההחלטות מצויה התשתית המירבית הסבירה לצורך קבלתן, כדי שלא יתקבלו בחטף ובאופן שאינו ראוי, על המשתמע. אין צריך לומר כי עסקינן כאן בהכרזות בדרג הממשלתי, אך התכנון עצמו נעשה בגדרי הותמ"לים, תוך האפשרות להגיש התנגדויות בהליכים הקבועים.

ה.בנתון לאמור, שאנו רואים בו חשיבות, איננו נעתרים לעתירות. אין צו להוצאות.