בג"ץ 6396/05 ראמי ג'ודה פקהאא נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

בפני בקשה לפסיקת הוצאות.

1.עניינה של העתירה בבקשת העותר 1, תושב רמאללה בגדה המערבית, כי תאושר בקשתו לאשרת כניסה לתחומי הגדה המערבית עבור אשתו, העותרת 2 ושני ילדיו, העותרים 3 ו-4. משיב 1 סירב להנפיק רישיון ביקור עבור העותרים. ביום 23.6.05 פנתה באת כוחו הן למשיב והן למחלקת בג"צים בהליך קדם בג"ץ בו ביקשה להנפיק לעותרים רשיון ביקור. כן פנתה במועד זה למחלקת האשרות וללשכה המשפטית במשרדי המשיב 2 וכן לאלוף פיקוד המרכז ולקצינת פניות הציבור. ביום 3.7.05 הוגשה העתירה שבכותרת. ביום 8.10.05 נכנסה העותרת לאזור ברישיון ביקור.

2.לטענת ב"כ העותרת, בקשתם להנפקת רישיון כניסה לאזור התקבלה רק לאחר שעברה למעלה משנה מעת שפנו העותרים לראשונה למשיבים (באמצעות בא כוחם הקודם) וכי הרישיון הונפק רק בעקבות הגשת העתירה. מנגד, המשיבים טוענים כי בקשת העותרים לא אושרה משני טעמים עיקריים. ראשית , למשיבים לא הועברה בקשה מטעם הגורמים המוסמכים ברשות הפלסטינית כי תותר כניסת העותרת לאזור. שנית , בהתאם למדיניות הממשלה אשר נהגה באותה עת, לא היה מקום לאשר את הבקשה. לטענת המשיבים, אישור הבקשה לאחר הגשת העתירה נבע משני טעמים אשר אינם קשורים להגשתה, והם, שנעשתה פנייה בעניין זה מטעם הרשות הפלסטינית והוגמשו הקריטריונים ביחס לבקשות מהסוג הנדון.

3.לאחר שעיינתי בעתירה, ובטענות הצדדים בעניין פסיקת הוצאות באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. די לצורך כך בעובדה כי עובר להגשת העתירה לא הועברה למשיבים כל בקשה להתיר את כניסת העותרת כנדרש לפי סעיף 28(11) לתוספת הראשונה לנספח האזרחי להסכם הביניים עם הרשות הפלסטינית (כתבי אמנה 1071 כרך 33, בעמ' 215). לאחר שהמשיבים הגישו את תגובתם המקדמית לעתירה, הגישו העותרים ביום 25.9.05 הודעה לפיה הם פנו, באמצעות הוועדה האזרחית הפלסטינית, בבקשה לרישיון ביקור עבור העותרת. הבקשה הועברה לצד הישראלי ובסמוך לאחר מכן, ביום 8.10.05 נכנסה העותרת לאזור. בנסיבות אלה, עובר להגשת העתירה ובעת הגשתה לא התקיימו תנאי הסף אשר אפשרו הכרעה בה ועל כן אין עילה לחייב את המשיבים בהוצאות. התוצאה היא, שהבקשה נדחית.