פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
6401/05
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותר:
עמאד אבו רומי
נ ג ד
המשיבים:
1. המפקד
הצבאי של אזור יו"ש
2. משרד הבטחון
3. מדינת ישראל
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים
בשם העותר: עו"ד ג'יאת' נאסר
בשם המשיבים: עו"ד אבי ליכט
פסק-דין
השופטת א' פרוקצ'יה:
1.עניינה של העתירה בדרישת העותר כי יבוטל צו תפיסה 56/05/ת שהוציא משיב 1. מדובר בצו תפיסה שהוצא במסגרת הקמת גדר הבטחון באיזור אבו-דיס שבמזרח ירושלים. האיזור נשוא עתירה זו נוגע לאתר מקודש לנוצרים, הוא מנזר לזרוס, המצוי בכפר אבו דיס, בשטח יהודה ושומרון, בסמוך לגבול המוניציפאלי של ירושלים. על פי התוואי המתוכנן, תוואי הגדר מותיר את המנזר באיזור איו"ש מחוץ לתחומי ירושלים. בהקשר לכך, תוכנן במקום מעבר המכונה "שער הצליינים", אשר נועד לאפשר לצליינים הבאים מכיוון ישראל גישה אל המנזר. על פי התכנון המקורי, בסמוך לשער, אמור היה להיבנות מגרש חנייה לאוטובוסים, ועמדה לבדיקת הנכנסים והיוצאים. לשם בניית מגרש החנייה והעמדה כאמור הוצא צו התפיסה.
2.העתירה מכוונת לביטול צו התפיסה, בטענה כי ביצוע עבודות על פיו יפגע בחלקתו של העותר, שהוא בעלים של קרקע בשטח של 1.5 דונם באיזור צו התפיסה. בחלקה זו ניצבים בתי המגורים של המשפחה ונטועים בה עצי פרי. עיקרה של העתירה הוא, איפוא, בהכרזה על צו התפיסה כבטל מעיקרו, ומניעת פגיעה בחלקתו של העותר באמצעות הפעלתו של צו זה.
3.לאחר הגשת העתירה ולאור שתי עתירות נוספות שהוגשו במסגרת אותה פרשה (בג"צ 6356/05 ובג"צ 6376/05) החליט המשיב לשנות את התוואי, באופן שמיקומו של שער הצליינים שונה. מיקום השער הועבר עשרות מטרים מערבה, והדבר נעשה בתיאום עם שגריר הוותיקן בישראל. הסטה זו של השער מערבה מייתרת את הצורך בהקמת מגרש חניה במקום, ומאפשרת גישה אל הבתים המצויים בסביבה. נוכח השינוי בתוואי כאמור, הודיע המשיב על ביטול צו התפיסה.
אי לכך, העתירה נתייתרה, ודינה להימחק.
4.העותר מבקש לחייב את המשיב בהוצאות העתירה והמשיב השאיר ענין זה לשיקול דעת בית המשפט.
בנסיבות הענין, יחוייב המשיב בהוצאות העותר בסכום כולל של 7,000 ₪.
ניתן
היום, ד' באב תשס"ה (9.8.05).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת ש ו פ ט