בג"ץ 641/08 הלני אספא נ. משרד הפנים

לפני בקשה לפסיקת הוצאות מטעם העותרת בהליך זה, שנמחק ביום 13.4.08 עקב קבלת הסעד. המשיב השאיר הבקשה לשיקול דעת בית המשפט. לאחר עיון בחומר שלפני, מצאתי כי אכן מוצדק לחייב המשיב בהוצאות העותרת במקרה זה. אין חולק כי הגשת העתירה באה לאחר שחלף פרק זמן סביר בלא מתן מענה כלשהו לבקשה הקשורה בבן זוגה של העותרת (כאמור גם בסעיף 10 לעתירה). התשובה הסופית בנדון ניתנה רק ביום 8.4.08 וזאת שעה שהעתירה עצמה הוגשה ביום 21.1.08. במצב דברים זה, ובאין טענה נוגדת מצד המשיב, אין לי אלא להניח כי אכן הגשת העתירה היתה מוצדקת והובילה לקבלת הסעד. אשר לשיעור ההוצאות, הרי שמ דובר בעתירה שאינה מורכבת, ובמתן סעד תוך זמן קצר יחסית בלא צורך בקיום דיון. אשר על כן, יעמוד החיוב של המשיב על סך של 3,500 ₪ בתורת שכר טרחת עורך-דין, וכן הוצאות בסך 500 ₪ (בשים לב להחזר החלקי של האגרה ששולמה). סכומים אלו ישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.