בג"ץ 6422/99 אנטוני אילוט נ. מדינת ישראל

העורר נתון במעצר לצורכי חקירה, בשל חשדות לביצוע עבירות מירמה בהיקף כספי ניכר. בית-משפט השלום האריך את מעצרו בשנית עד יום 29.9.99 ובית המשפט המחוזי דחה את עררו של העורר נגד החלטה זו. בתשובתם לערר שלפניי חזרו בא-כוח המדינה ונציג מחלקת החקירות של המשטרה וגוללו את פרשת החשדות, הראיות שנאספו עד כה ויעדי החקירה הנוספים שלפי גישת המשטרה ניתן להשיגם רק בעוד העורר נתון במאסר. עילה נוספת למעצרו של העורר נעוצה בחשש שאם ישוחרר ממעצר עלול הוא להימלט מישראל. העורר הוא אזרח בריטי, ולפי הידוע עד כה אין הוא מחזיק במסמכי זהות אחרים זולת דרכון בריטי.

נחה דעתי כי כמה מנושאי החקירה המצויים על הפרק עכשיו אכן מצדיקים את החזקת העורר במעצר, ולפיכך יידחה הערר. עם זאת אדגיש כי בכלל הנושאים שחקירתם מחייבת את המשך מעצרו של העורר - אינני כולל רישום תלונות מפי מתלוננים נוספים, הבאים לתחנות המשטרה השונות ומוסרים תלונות נגד העורר ונגד גורמים אחרים שהעורר פעל בקשר עימם. לעורר לא היה מגע אישי עם מי מהמתלוננים הפוטנציאליים והמתנה לתלונותיהם איננה מהווה עילה מוצדקת להמשך מעצרו. גם בחשש ההימלטות מישראל אין משום עילה מספקת להחזקת העורר במעצר. החשש, אמנם, קיים אך ניתן להתגבר עליו באמצעים מקובלים, שיכללו צו עיכוב יציאה מישראל, הפקדת הדרכון בידי המשטרה וחיוב העורר בהפקדת ערבות בנקאית או ערבון כספי בסכום הולם להיקף הכספי הניכר של העבירות הנטענות.

על פי ההחלטה הקיימת ניתן להחזיק את העורר במעצר עד מחרתיים (29.9.99). נציג מחלקת החקירות של המשטרה הסביר, והסברו ראוי להישקל, כי ביומיים שנותרו לא תספיק המשטרה לסיים את כל הנושאים שחקירתם, גם לפי הבנתי, מחייבת את המשך המעצר. בנסיבות אלו יש להסתפק בציפייה שבקשת המשטרה להארכת המעצר, ככל שתוגש על ידה מחרתיים לבית-משפט השלום, תסתפק בהארכת מעצר נוספת קצרה ככל האפשר, באופן שלא תמצה את מלוא התקופה האפשרית על פי סעיף 13(א)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים). נראה לי מועיל, כי כבר בשלב הגשת הבקשה להארכת מעצר תקבע המשטרה עמדה לגבי סוג וגובה הערבות הכספית, שבה ניתן יהיה לדעתה לשחרר את העורר ממעצר, לאחר השלמת פעולות החקירה המחייבות את מעצרו; ובידי בית-משפט השלום יהיה לקבוע את סוג וגובה הערבות ולהורות עליה מראש במסגרת החלטתו הבאה.

הערר, כאמור, נדחה.