החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 6474/14 מכללת טירה לקידום ההכשרה וההשכלה נ. משרד התמ"ת

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · הוצאות בעתירה שנמחקהעתירה מנהלית שנמשכה על ידי העותרת טרם דיון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרת חזרה בה מהעתירה טרם דיון ולא קיבלה את הסעד המבוקש. בית המשפט לא חייב מי מהצדדים בהוצאות, מאחר שלא נקבעה הצדקה לעתירה, ואף שלא לחייב את העותרת לפנים משורת הדין. כל צד נושא בהוצאותיו.

העובדות

העותרת חזרה בה מהעתירה מבלי שניתן לה הסעד המבוקש, בשל חלוף הזמן והנסיבות שנוצרו לטענתה. העותרת טענה לסחבת והתנהגות מגמתית מצד המשיבים, והמשיבים הכחישו זאת. המכללה העותרת נסגרה, וזו נסיבה שהובילה למשיכת העתירה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב בהוצאות בעתירה שהעותרת חזרה בה ממנה טרם דיון ללא מתן סעד
  2. 2.האם יש לחייב את העותרת בהוצאות המשיבים בשל משיכת העתירה

הלכות

  1. 1

    משלא ניתן סעד ובהעדר הכרעה שיפוטית אין בסיס לקבוע כי העתירה הייתה מוצדקת בעת הגשתה, ולכן אין הצדקה לחייב את המשיבים בהוצאות

    ״משלא ניתן סעד ובהעדר הכרעה שיפוטית, אין בסיס לקבוע כי העתירה היתה מוצדקת עת הוגשה, וממילא לא קמה הצדקה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    שלא לחייב את העותרת בהוצאות המשיבים לפנים משורת הדין, בשים לב לשלב משיכת העתירה ולנסיבותיה

    ״בהקשר זה לקחתי בחשבון את השלב בו חזרה בה העותרת מן העתירה (טרם קיומו של דיון), את נסיבות משיכת העתירה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות
  • עתירה
  • לפנים משורת הדין
  • חלוף הזמן
  • סחבת
  • התנהגות מגמתית
  • כל צד יישא בהוצאותיו

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בג"ץ

6474/14

לפני:

כבוד הרשמת ליאת בנמלך

העותרת:

מכללת טירה לקידום ההכשרה וההשכלה

נ ג ד

המשיבים:

1. משרד התמ"ת

2. ממונה מחוז תל אביב והמרכז - משרד התמ"ת

3. מנהלת אגף משרד הכלכלה

תגובה מטעם המשיבים לעניין ההוצאות

החלטה

לאחר שעיינתי בחומר שבתיק ובתגובת המשיבים, החלטתי שלא לחייב מי מהצדדים בהוצאות.

העותרת החליטה לחזור בה מן העתירה מבלי שהסעד לו עתרה ניתן לה, אלא בשל חלוף הזמן והנסיבות שנוצרו לטענתה בעטיו. משלא ניתן סעד ובהעדר הכרעה שיפוטית, אין בסיס לקבוע כי העתירה היתה מוצדקת עת הוגשה, וממילא לא קמה הצדקה לחייב את המשיבים בהוצאות.

כמו כן החלטתי, ולו לפנים משורת הדין, שלא לחייב את העותרת בהוצאות המשיבים. בהקשר זה לקחתי בחשבון את השלב בו חזרה בה העותרת מן העתירה (טרם קיומו של דיון), את נסיבות משיכת העתירה (סגירת המכללה-העותרת) ואת כלל נסיבות העניין. למען הסר ספק יובהר כי בכך אין כדי לקבל את טענות העותרת בדבר "סחבת והתנהגות מגמתית" מצד המשיבים, טענות המוכחשות על ידם.

סיכומים של דברים, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, כ"א בכסלו התשע"ו (3.12.2015).

ליאת בנמלך

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1משלא ניתן סעד ובהעדר הכרעה שיפוטית אין בסיס לקבוע כי העתירה הייתה מוצדקת בעת הגשתה, ולכן אין הצדקה לחייב את המשיבים בהוצאות
  2. 2שלא לחייב את העותרת בהוצאות המשיבים לפנים משורת הדין, בשים לב לשלב משיכת העתירה ולנסיבותיה