ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 648/99
בפני: כבוד המשנה-לנשיא ש' לוין
כבוד השופט א' מצא
כבוד השופטת ד' דורנר
העותר : דוד נאוי, עו"ד
נגד
המשיבים : 1. יו"ר הכנסת
2.יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת
3.ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת
4. כנסת ישראל
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר : בעצמו
פסק דין
השופטת ד' דורנר:
העותר מבקש כי בית-המשפט יורה למשיבים להביא לתיקונו של סעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א1981- (להלן: החוק). זאת, הואיל ולטענתו הגדרת המונח "אדם" שבסעיף זה - שבה נקבע כי "'אדם' - לעניין סעיפים 2, 7, 13, 14 ו25- - למעט תאגיד" - סותרת את הוראות חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (להלן: חוק-היסוד) בכך שאינה מטילה על תאגידים איסור לפגוע בזכות עובדיהם לפרטיות.
דין העתירה להידחות על הסף, וזאת אף מבלי להידרש לשאלה אם הוראות חוק-היסוד מחייבות את תיקון סעיף 3 הנ"ל ואם בית-המשפט יכול להורות למשיבים לעשות כן.
הוצאת תאגיד מגדר המונח "אדם" בסעיף 3 הנ"ל מכוונת, ככלל, למנוע הכרה בתאגיד כמושא לפגיעה בפרטיות, ואינה מיועדת להוציא את התאגיד מכלל הגופים המשפטיים שעליהם חל איסור הפגיעה בפרטיותו של אדם. כך, למשל, אין ההגדרה שבסעיף 3 הנ"ל חלה על סעיף 1 לחוק, שבו נקבע כי "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו", וסעיף זה חל גם על תאגידים מכוח ההגדרה הכללית שבסעיף 1 לפקודת הפרשנות [נוסח חדש], שבו נקבע "'אדם' - לרבות חברה או התאחדות או חבר בני אדם, בין שהם מואגדים ובין שאינם מואגדים". אשר-על-כן, אין סעיף 3 הנ"ל יוצר כלל את הפגיעה בזכות שעליה הצביע העותר, ובכך די, כאמור, כדי לדחות את העתירה.
העתירה נדחית.
ניתן היום, טו בשבט תשנ"ט (1.2.99).
המשנה-לנשיא ש ו
פ ט ש ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
COURT