בג"ץ 6510/14 אחינועם חגי אבירם נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בהליך שבכותרת. אומר מיד, כי אין בידי להיעתר לבקשה. הטעם לכך הוא, שעל פי תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, תנאי למתן פטור מאגרה - בנוסף להוכחת היעדר יכולת כלכלית - הינו שההליך מגלה עילה. בענייננו, לא שוכנעתי כי מתקיים תנאי זה. במסגרת העתירה מבקש העותר, הלכה למעשה, "לערער" על החלטות אשר ניתנו בעניינו על ידי בית המשפט העליון בגדרם של הליכים אחרים (החלטות של כבוד הרשם ג' שני ברע"א 515/14; וכן פסק דין והחלטה נוספת של כבוד השופט ס' ג'ובראן בבש"א 2911/14, אשר ניתנו בערעור על אחת מהחלטותיו של כבוד הרשם). ואולם, בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ועל פסקי דין של בית המשפט העליון, וממילא לא מתקיימת, על פני הדברים, עילה למתן הסעד המבוקש (ראו למשל, בג"ץ 580/85 מאור נ' מדינת ישראל , פ"ד לט(1) 641). בנסיבות אלו, הרי שחרף העובדה שמצבו הכלכלי של העותר אינו מן המשופרים (כפי שעולה מן ההחלטות מושא עתירה זו), אין מקום למתן הפטור המבוקש.

הבקשה נדחית, אפוא. האגרה תשולם תוך 14 ימים מיום המצאת החלטה זו, שאם לא כן יימחק ההליך ללא צורך בהודעה נוספת.