בג"ץ 6521/99 החברה הכלכלית לראש העין נ. דר תרצה

1.המשיבה מס' 1 הגישה בלשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע בקשה לביצוע פסק דין נגד המשיב מס' 2 ובמסגרת ההליכים הטילה עיקול על משכורתו וכספיו של המשיב מס' 2 בידי המבקשת כצד שלישי. המבקשת לא העבירה ללשכת ההוצאה לפועל את כל הכספים שעוקלו ולפיכך חייב אותה ראש ההוצאה לפועל בבאר שבע (כבוד הרשם א' בן-יוסף), בהחלטתו מיום 12.5.99, לפי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז1976-, לשלם למשיבה מס' 1 את הסכומים שקבע. רק אחרי שחלף המועד להגשת הערעור על ההחלטה - שהוא 15 ימים לפי תקנה 120(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם1979- - התברר לבא כוח המבקשת שהמועד איננו 45 ימים, כבערעור על פסק דין של בית המשפט השלום, כאמור בתקנה 397 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. לפיכך הגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשה להאריך לו את המועד להגשת הערעור. רשמת בית המשפט המחוזי (כבוד הרשמת ש' דברת), בהחלטתה מיום 19.8.99, דחתה את הבקשה.

המבקשת ביקשה להרשות לה לערער על ההחלטה.

2.דין הבקשה להדחות.

לפי סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד1984-, "החלטה אחרת של רשם ניתנת לערעור לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם - - -". החלטתה של רשמת בית המשפט המחוזי שלא להאריך את המועד להגשת הערעור היא בגדר "החלטה אחרת". לפיכך היתה המבקשת רשאית לערער על ההחלטה, ללא נטילת רשות, לפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע (ראו י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית - 1995) בעמ' 677-676 וכן 777-775 והאסמכתאות שם), אך לא לפני בית המשפט העליון.

3.הבקשה להרשות ערעור נדחית.