בג"ץ 6544/02 אלשבתיני עטאלה נ. עירית לוד

בתאריך 28.1.93 פרסמה המשיבה הודעה לפי סעיפים 5 ו7- לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן: פקודת הקרקעות), ולפיה המקרקעין הידועים כמגרש 245 בחלקה 53 גוש 3967 (להלן: המקרקעין) דרושים לוועדה לתכנון ולבניה בלוד לצרכי ציבור, וכי הוועדה מוכנה לשאת ולתת על רכישת המקרקעין האמורים. בתאריך 16.6.96 פורסמה הודעה לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות ולפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה1965-, ולפיה המקרקעין יהיו לקניינה של המשיבה מיום פרסום הודעה זו ברשומות. משכך, התקשרה המשיבה עם קבלן לצורך הקמת בית-ספר על המקרקעין ובתאריך 2.6.02 הוצא צו להתחלת עבודות הבניה.

המבקש, שלטענתו מחזיק במקרקעין מכוח זכותו כיורש של הבעלים החוקיים של המקרקעין, הגיש כנגד המשיבה תובענה בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ובגידרה עתר למתן הצהרה, לפיה ההכרזה על נפקדות והקניית הנכס שנעשתה על-פיה בטלה. כן עתר למתן צו קבוע שיאסור על המשיבה לבצע עבודות בניה במקרקעין. במסגרת תובענה זו הגיש המבקש בקשה למתן צו מניעה זמני, שיאסור על המשיבה לבצע עבודות בניה במקרקעין.

בית-המשפט המחוזי מצא, לאחר שמיעת ראיות, כי על-פני הדברים היו המקרקעין פנויים, כי המבקש ידע על הליכי ההפקעה כבר בשנת 1996, וכי לפיכך המבקש לא עמד בנטל להראות שנפל פגם בהליכי ההפקעה. עוד קבע בית-המשפט המחוזי, כי המבקש לא פעל לתקוף את הליכי ההפקעה במשך שמונה שנים ומנגד אף פעל לקבלת פיצויים מכוחה של ההפקעה, וכי לפיכך השתהה באופן השולל את זכותו לקבלת הסעד המבוקש. לבסוף קבע בית-המשפט המחוזי, כי עיכוב הבניה יפגע בתושבים הנזקקים לבית-הספר ויגרום למשיבה נזק כספי בגין הפרת הסכם הבניה בעוד שהמבקש, באם יוכיח זכות כלשהי במקרקעין, יוכל לתבוע פיצוי כספי. הבקשה למתן צו מניעה זמני נדחתה איפוא.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, שבגידרה חזר המבקש על טענותיו בפני בית-המשפט המחוזי.

יש לדחות את טענות המבקש.

בית-המשפט המחוזי קבע כעניין שבעובדה, לצורך ההכרעה בבקשה למתן צו מניעה זמני, כי המקרקעין היו פנויים בעת ביצוע הליכי ההפקעה על-ידי המשיבה, כי המבקש ידע משנת 1996 על תוכנית ההפקעה, וכי אף פעל לקבלת פיצויים מכוחה. משכך, וכאשר מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיבה, אשר התקשרה בחוזה בניה עם קבלן והחלה את עבודות הבניה במקרקעין, בעוד שנזקו של המבקש, באם יוכח, ניתן לפיצוי כספי - אין מקום להתערב בהחלטת בית-המשפט המחוזי.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.