בג"ץ 6556/05 חרטי נעים נ. משטרת ישראל

העותר תושב רצועת עזה הורחק מישראל לרצועת עזה לאחר ששהה בישראל 7 שנים, והחזיק ברשיון ישיבת ארעי מסוג א-5, במסגרת ההליך המדורג של איחוד משפחות. לעותר אשה בישראל ו-4 ילדים, והוא התגורר בישוב לקיה עם משפחתו עד להרחקתו כאמור.

הטעם להפסקת ההליך המדורג ולהרחקתו של העותר הוא טעם בטחוני, לאחר שגורמי הבטחון חיוו דעתם כי הימצאותו של העותר בישראל מסכנת את בטחון המדינה ושלום הציבור, אך משום מה לא טרחו לידע את הגורמים הרלוונטיים במינהל האוכלוסין, בטרם הוארך הרשיון לישיבת ארעי.

המשיבים אישרו בהודעה מפורטת בכתב כי בהליך הרחקתו של העותר נפלו פגמים קשים; משטרת ישראל עצרה את העותר כשוהה בלתי-חוקי, והרחקתו נעשתה מבלי שהובא בחשבון מעמדו כבעל רשיון ישיבת ארעי ובלא מתן שימוע בטרם שלילת מעמדו. משנתגלו העובדות הקשורות באופן הרחקתו של העותר, הוחזר העותר למחסום ארז ושם נערך לו שימוע על ידי מנהל לשכת מינהל האוכלוסין, אשר בסופו אישר המנהל כי אין להתיר את המשך שהייתו של העותר בישראל, והוא הוחזר לעזה.

בעתירה שלפנינו טען בא-כוח העותר גם ביחס לפגמים שנפלו בהליך ההרחקה וגם לגופו של הסירוב לבקשת העותר לאיחוד משפחות. כאמור, המשיבים הסבירו את הפגמים בהליך, בתקלות מינהליות ותקלה בקשר שבין מינהל האוכלוסין בבאר-שבע לגורמי הבטחון. לגופה של הבקשה טענו הם כי על אף הפגמים שנפלו בהליך נוכח משקלו של הסיכון הבטחוני, אין מקום כיום להחזיר את העותר לישראל.

לבקשת בא-כוח העותר, עיינו בחומר המודיעיני הקיים נגד המערער במעמד צד אחד. מהחומר אכן עולה כי העותר מקיים קשרים עם פעילי טרור ובהם גם בני משפחתו. נוכח אופיו של החומר המודיעיני שנחשף בפנינו, לא ראינו להיעתר לעת הזאת לבקשה להחזיר את העותר לישראל במעמד שהיה לו טרם הרחקתו לתחומה של הרשות הפלשתינית.

עם זאת, סבורים אנו כי בחלוף 5 חודשים ממתן החלטה זו, מן הראוי לאפשר לעותר לחדש את בקשתו לכניסה לישראל ולהשבת מעמדו, וליתן לו שימוע בעל פה לתמיכה בבקשתו. אם תסורב בקשתו המחודשת, שמורה לעותר זכותו לשוב ולפנות לבית המשפט.

בכפוף לאמור העתירה נדחית. בשל השתלשלות הארועים והעובדה שהעותר נאלץ לפנות לבית משפט זה כדי לממש את זכות השימוע, ישאו המשיבים בשכר טרחת-עורך דינו של העותר בסך 5,000 ש"ח.