בג"ץ 656/08 פריד מאלחי נ. שר הפנים

השופטת ע' ארבל:

לפנינו עתירה למתן צו על תנאי להורות למשיבים לנמק מדוע לא תינתן על-ידם תשובה סופית לבקשות למתן אזרחות שהגישו העותרים וכן מדוע לא תינתן על-ידם תשובה חיובית לבקשותיהם אלו.

1.

העותרים, אב ובנו המתגוררים בישראל ובעלי מעמד של תושבי קבע בארץ, הגישו בחודש מרץ 2007 בקשה למתן אזרחות ישראלית לפי סעיף 5 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952. לדבריהם, אף שהגישו את כל המסמכים שהתבקשו להגיש וחרף פניותיהם בעניין, בקשתם לא זכתה למענה במשך מספר חודשים, וזאת עד אשר בראשית חודש ספטמבר 2007 נענו כי עניינם נמצא עדיין בטיפול מאחר וטרם נתקבלה עמדת המשטרה וגורמי הביטחון ביחס לבקשותיהם. משפנייה נוספת שהגישו בחודש נובמבר 2007 לא נענתה גם היא, הגישו את העתירה דנן על מנת לכוף את המשיבים ליתן תשובה סופית ועניינית לבקשותיהם.

2.

לטענת העותרים, בהשתהות המשיבים במתן החלטה סופית בבקשותיהם, כמו גם בהימנעותם מלהתייחס לבקשותיהם החוזרות ונשנות למתן החלטה, יש משום חוסר סבירות קיצוני ומשום התפרקות של המשיבים מקיום חובותיהם ותפקידם כרשויות מנהליות המחויבות ליתן לציבור שירות בתוך זמן סביר ותוך כיבוד זכויותיו. לדבריהם, התנהלות זו נובעת - על פניה - משיקולים זרים וחשודים, אשר ביסודם רצון המשיבים לגרום להם להסכים לעבוד עם שירות הביטחון הכללי כסוכנים - דבר שסירבו לעשות. ראייה לכך מוצאים העותרים בעובדה כי בקשות דומות לשלהם מטופלות במהירות וביעילות. בנסיבות אלו, ונוכח הזלזול העולה לטענתם מאי-התייחסותם של המשיבים לבקשותיהם והפגיעה הנובעת מכך בכבודם ובזכויותיהם הבסיסיות, סבורים העותרים כי דרושה התערבותו של בית משפט זה, וזאת תוך חיוב המשיבים להימנע מלהמשיך לעכב את הטיפול בבקשותיהם ותוך חיובם בפיצויים על העוול ועינוי הדין שנגרם להם. בהקשר אחרון זה טוענים העותרים כי התנהלותם של המשיבים עולה לכדי עוולה חוקתית המקימה להם עילה לפיצוי כספי.

3.

עמדת המשיבים בהתייחס לטענות העותרים נחלקת לשניים: באשר לטענת העותרים כי טרם ניתנה תשובה סופית לבקשתם שוללים המשיבים את טענת העותרים כי פניותיהם לא נענו, וטוענים כי כל פניות העותרים זכו למענה מטעם לשכת המשיב 1. לגופו של עניין, מציינים המשיבים כי לאחרונה נמסר מגורמי הביטחון והמשטרה כי אין להם הערות לבקשת העותרים להתאזרחות, ומכאן כי ניתן כיום להמשיך את הטיפול בבקשותיהם כסדרו. לדברי בא-כוח המשיבים, על-פי הנמסר ממשרד הפנים, ובין היתר בשל הזמן שחלף מאז הוגשו הבקשות, הן תטופלנה במהירות הראויה. בנסיבות אלו, סבורים המשיבים כי ראש העתירה אשר נסוב על העיכוב בקבלת החלטה סופית בבקשת העותרים התייתר, ועל כן דינה של העתירה להימחק. באשר לדרישת העותרים כי תינתן החלטה חיובית בבקשותיהם, טוענים המשיבים כי מאחר וכאמור טרם התקבלה החלטה סופית על-ידי המשיבים בבקשות, ראש זה של העתירה הינו, לעת הזו, מוקדם.

4.

לאור האמור בתגובת המשיבים נתבקשה ביום 17.3.08 עמדה העותרים בשאלה האם הם עומדים על עתירתם במתכונתה הנוכחית. העותרים השיבו כי תגובת המשיבים אינה מספקת וזאת מאחר ואין בקבלת עמדת גורמי הביטחון והמשטרה כדי לרפא את העובדה כי במשך כשנה טרם ניתנה תשובה לגופה לבקשותיהם. עוד טוענים הם כי המשיבים אף לא סיפקו מענה לבקשתם בעתירה לנמק מדוע לא תינתן תשובה חיובית לבקשותיהם. משכך, הודיעו העותרים כי הם עומדים על הצורך בבירור העתירה וזאת כל עוד לא יוצהר על-ידי המשיבים כי יתנו תשובה סופית לבקשותיהם תוך פרק זמן קצוב.

5.

לאחר שעיינו בעתירה על צרופותיה, בתגובה המקדמית של המשיבים ובהודעה המשלימה מטעם העותרים, מצאנו כי דין העתירה להידחות. מהמידע שהובא בפנינו על-ידי שני הצדדים עולה כי אכן חלף זמן ניכר מאז הגישו העותרים את בקשותיהם למתן אזרחות ועד היום וכי חרף זאת טרם נתקבלה על-ידי הגורמים המוסמכים החלטה סופית בעניינם. העומס המוטל על כתפי המשיבים בטיפול בבקשות מסוג זה ידוע ומובן ועדיין אין להקל ראש בהשלכות הדבר על פונים כדוגמתם של העותרים ויש להצר על כך שהליכים אלו נמשכים זמן כה רב. אף על פי כן, וגם בהתחשב בכל זאת, לא שוכנענו כי העתירה במתכונתה הנוכחית מקימה עילה להתערבותו של בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בעניינם של העותרים. כפי שמציינים המשיבים, לאחרונה נמסר מגורמי הביטחון והמשטרה כי אין להם הערות לבקשות העותרים להתאזרחות ומכאן כי הטיפול בבקשות נמשך כעת כסדרו והמשיבים אף הדגישו כי לאור הזמן שחלף מאז הוגשו, הבקשות תטופלנה במהירות הראויה והמתחייבת. עוד הובהר כי לעת הזו טרם נתקבלה החלטה מנהלית סופית כלשהי בעניינם של העותרים. כפי שצוין בפסיקתנו לא פעם, קיומה של החלטה מנהלית סופית ולגוף העניין מהווה תנאי בסיסי להפעלת ביקורת שיפוטית על החלטת רשות מנהלית:

"באין החלטה מינהלית סופית, לא מתקיים הבסיס הנדרש לקיום ביקורת שיפוטית, וזהו המצב כאן. אין מקום להשאיר את העתירה תלויה ועומדת עד לגיבושה של החלטה חדשה, שכן אפילו תהיינה לעותרים השגות גם לגביה, הרי, שבכל מקרה, בסיס טענותיהם ועילותיהם יושתת על תשתית עובדתית חדשה ושונה, אשר העתירה הנוכחית אינה הולמת אותה" (בג"צ 5222/07 עירית חולון נ' שר הפנים (לא פורסם, 16.7.2007)).

הדברים נכונים גם בענייננו. משבקשות העותרים עודן תלויות ועומדות בפני הרשות המוסמכת - ובפרט בשים לב לכך שהן מטופלות כעת ללא עיכוב - ומשאין עדיין עמדה מגובשת של הרשות וממילא אין עדיין החלטה סופית בעניין, אין לנו אלא לקבוע כי עניינם של העותרים טרם הבשיל לדיון בפני בית משפט זה. למותר לציין כי ככל שההחלטות הסופיות שתתקבלנה בבקשותיהם של העותרים לא תשבענה את רצונם, יוכלו הם כמובן לשוב ולעתור בעניין לבית המשפט המוסמך, במידה ותהא בידם עילה לעשות כן. מבלי לקבוע מסמרות בדבר אוסיף כי במקרה כזה, וככל שעתירתם תתגלה כמוצדקת, יתכן ויהיה נכון ליתן לעיכוב שחל בטיפול בבקשותיהם של העותרים ביטוי בנושא פסיקת ההוצאות.

לאור כל האמור, העתירה נדחית.