בג"ץ 659/01 אברהים אלחמידי נ. מדינת ישראל

שלושת העוררים, כולם צעירים בעלי עבר נקי תושבי כפר ערוער, מואשמים באחזקה שלא לצריכה עצמית בלבד ועשיית עסקה ב30- ק"ג סם מסוכן מסוג קנביס. על-פי כתב-האישום, סם זה, כשהוא מחולק ל35- אריזות, אמור היה להימכר תמורת 30,000 ש"ח על-פי הסיכום שסיכמו ביניהם העוררים, קטין נוסף, ואחד המכונה קוקו, שככל הנראה היה מודיע משטרתי.

העוררים נעצרו עד תום הליכי המשפט.

בדיון בבית-המשפט המחוזי לא חלקו העוררים על-כך שהתשתית הראייתית שהציגה התביעה היא בעוצמה המספקת למעצר, ואילו בטענותיהם בעניין זה בגדרי הערר שבפניי, לא מצאתי ממש.

כאמור, מעשי העוררים נתגלו באמצעות המודיע המשטרתי, ולאחר שהוצב מעקב שבמסגרתו נתפס הסם. עבירות הסמים שבהן מואשמים העוררים מקימות חזקת מסוכנות שלא נסתרה, והשאלה היחידה היא, אם ניתן להסיר את החשש מכך שהעוררים ימשיכו בפעילותם הפלילית, אם ישוחררו לחלופת-מעצר.

העוררים הם אנשים צעירים ולאיש מהם אין הרשעות קודמות. אילו נמצאה חלופת-מעצר ראויה, הייתי שוקלת את האפשרות להמיר את המעצר בחלופה. ברם, בדיקת שירות-המבחן העלתה כי חלופה כזו אינה קיימת, וכדברי קצינת המבחן, גב' ויקי שרזמן, בפניי, כל עוד מתגוררים העוררים ביישוב ערוער, שבו החלה שרשרת הסחר בסמים, מסוכנותם נשארת בעינה.

אני דוחה איפוא את הערר.

עם זאת, ראוי הוא לעשות מאמץ ולסיים את המשפט המתקיים נגד העוררים בהקדם האפשרי, וזאת בהתחשב כאמור בנסיבותיהם האישיות המפורטות לעיל.