בג"ץ 6594/00 רוני גיא נ. משרד האוצר אגף המכס והבלן

1.עניינה של עתירה זו בבקשת העותר כי בית המשפט יורה לאגף המכס והמע"מ לאפשר לו להחזיק בישראל את רכבו שהביא עמו מהולנד ללא תשלום מס למשך מספר חודשים נוספים.

2.העותר הינו אזרח ישראלי אשר שהה מחוץ לישראל במשך מספר שנים. לדבריו, הוא הותקף ונפגע בהולנד על ידי אדם ניאו-נאצי, והגיע לישראל עם רכבו לאחר מכן למשך מספר חודשים לצורך טיפולים רפואיים ושיקום. על פי טענתו, הוא מתגורר ברכבו על חוף ים המלח מאחר שאין לו אמצעים לשכור דירה והוא זקוק לרכב לנסיעות לירושלים לצורך קבלת טיפול רפואי.

3.על פי הדין, רשאי אזרח ישראלי הבא לביקור בישראל לאחר ששהה בחו"ל יותר משנה לייבא באופן זמני רכב משומש ללא תשלום מס ובלבד שהרכב יצא מישראל בתוך תקופה של ארבעה חודשים. (הוראות צו ייבוא כללי, תשל"ח1978-, סעיף 5ב).

4.העותר קיבל אישור שהייה לרכבו למשך 4 חודשים כאמור, ולאחר מכן, נוכח נסיבותיו האישיות המיוחדות, הוארכה אשרת השהייה של הרכב למשך 2 חודשים נוספים. לאחר מכן ניתנה לו שוב לפנים משורת הדין, הארכה נוספת עד ליום 18.9.00. בטרם תמה תקופת ההארכה פנה בעתירה זו.

5.מסיבות אנושיות ולפנים משורת הדין הודיע מנהל המכס על נכונותו להאריך את אשרת השהייה של הרכב למשך ארבעה חודשים נוספים. בהארכה נוספת זו יש כדי להעמיד את תקופת אשרת השהייה הכוללת של הרכב על שנה במקום על תקופה של ארבעה חודשים כפי שנקבעה בדין.

לאור החלטתו האמורה של מנהל המכס להאריך את תוקף אשרת השהייה של הרכב לארבעה חודשים נוספים, באה העתירה על סיפוקה והיא התייתרה.

על רקע האמור, אנחנו דוחים את העתירה.

אין צו להוצאות.