החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 6597/04 מועצה איזורית מטה יהודה נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · הוצאות בעתירה מנהלית שנמחקהבקשה לפסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה בהסכמה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קיבל את בקשת המשיבה מס' 4 לפסיקת הוצאות לאחר מחיקת העתירה בהסכמה. נקבע כי עמדת השר שעליה נמחקה העתירה הייתה ידועה לעותרים עוד לפני הגשתה, ולכן נכונו למשוך את העתירה ללא קבלת הסעד. העותרים חויבו בשכר טרחה של 10,000 ₪ בתוספת ריבית והצמדה.

העובדות

העותרים טענו לגריעת חלקם בהרכב המועצה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים, שכן לא מונה נציג מטעמם לוועדה. לאחר החלפת שרים הורה השר החדש על רוטציה בין הנציגים, והעתירה נמחקה בהסכמה. המשיבה מס' 4 ביקשה לחייב את העותרים בהוצאות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את העותרים בהוצאות המשיבה מס' 4 לאחר שהעתירה נמחקה בהסכמה?

הלכות

  1. 1

    כאשר עילת המחיקה היא קבלת עמדה שהייתה ידועה לעותרים עוד לפני הגשת העתירה, יש עילה לחייב את העותרים בהוצאות, שכן נכונו למשוך עתירתם ללא קבלת הסעד המבוקש.

    ״במצב דברים זה, שוכנעתי כי למעשה נכונו העותרים למשוך עתירתם ללא קבלת הסעד לו עתרו מלכתחילה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות
  • שכר טרחת עורך דין
  • המועצה המחוזית לתכנון ובניה
  • רוטציה
  • ריבית והצמדה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

6597/04 - י'

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

העותרים:

1. מועצה

איזורית מטה יהודה

2. הועדה המקומית לתכנון ובניה מטה יהודה

3. מאיר וייזל-ראש המועצה האזורית מטה יהודה

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הפנים

2. עיריית ירושלים

3. עיריית בית שמש

4. מועצה מקומית מבשרת ציון

5. נועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז ירושלים

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

1.לפני בקשה לפסיקת הוצאות מטעם המשיבה מס' 4 בהליך שבכותרת. עניינו של ההליך בהרכב המועצה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים, אשר לטענת העותרים נגרע חלקם בה, שכן לא מונה נציג מטעמם לועדה. המשיבים טענו שההרכב נקבע על ידי השר, מתוקף סמכותו החוקית, ולאור איזון אינטרסים מפורט שנערך. בהמשך נתחלפו השרים והשתנו העיתים, וביום 26.9.05 נמחקה העתירה בהסכמה, זאת לאור החלטתו של השר החדש להורות על רוטציה בין נציגהּ

המשיבה מס' 4 לעתירה (להלן: המשיבה), ובין נציג העותרים. המשיבה מס' 4 ביקשה כי העותרים יחויבו בהוצאותיה. מכן הבקשה שלפני.

2.המשיבה טוענת כי אין הצדקה לכך שהיא תישא בעלות התנהלותם של העותרים, וזאת בעיקר לאור טענתה כנגד הגשת העתירה מלכתחילה. המשיבה טענה כי כלל לא היה מקום לעתירה, וכי היא הייתה כלי להפעלת לחץ פוליטי לצורך שינוי ההחלטה לטובתם, וזאת הגם שההחלטה המקורית הייתה ראויה. המשיבה טוענת אפוא כי העותרים גרמו לה להוצאות, ולפיכך עליהם להשיבן.

3.העותרים טוענים כי דין הבקשה להידחות, שכן מדובר בעתירה לגיטימית, אשר נמחקה רק משהושג ולו ראשית קצהו של פתרון הולם לבעיה. כן נטען כי אופן ניהול ההליך על ידי העותרים היה ענייני ויעיל, ולפיכך אין לטעון כנגדם כי גרמו להוצאות. לבסוף, לאור התוצאה בה שונה המצב הקיים באופן חלקי, והעתירה נמחקה תוך שמירה הדדית של זכויות, אין מקום לענוש את העותרים על שויתרו על עתירתם, וזאת בדרך של פסיקת הוצאות.

4.לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. אכן עמדת השר שעל יסודה נמחקה לבסוף העתירה - באה לידי ביטוי כבר במכתב עצמו מיום 14.7.04 שצורף כנספח ו' לעתירה. כעולה מעמדת משיבה מס' 4 לעתירה, הסדר זה גובש בידיעת העותרים ועל דעת משיבה מס' 4 ואשר על כן, לא היה צורך בעתירה רק על מנת להבטיח עמדתה זו. במצב דברים זה נראה כי העילה למחיקה אינה אלא קבלת עמדה שהייתה ידועה לעותרים עוד טרם הגשת העתירה. בטענה כי כתב המינוי עצמו לא כלל את הסדר הרוטציה אין ממש, בשים לב למכתבו של שר הפנים האמור.

5.במצב דברים זה, שוכנעתי כי למעשה נכונו העותרים למשוך עתירתם ללא קבלת הסעד לו עתרו מלכתחילה. יש איפוא עילה לחייבם בהוצאות. עם זאת, יש ליתן משקל לשלב המוקדם בו נסתיים ההליך ולהיקף התגובה של משיבה מס' 4. בהתאם לכך יחויבו העותרים בשכר טרחת עורך דין של משיבה מס' 4 בסך של 10,000 ₪. סכום זה ישא ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"א בכסלו התשס"ו (22.12.2005).

יגאל מרזל, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר עילת המחיקה היא קבלת עמדה שהייתה ידועה לעותרים עוד לפני הגשת העתירה, יש עילה לחייב את העותרים בהוצאות, שכן נכונו למשוך עתירתם ללא קבלת הסעד המבוקש.