בג"ץ 661/02עתונות ישראלית מאוגדת (עתי"ם) בע"מ נ. דובר הכנסת -מר גיורא פ

העותרות הגישו עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק וביקשו לחייב את המשיב 1 להימנע מלקיים תדרוכים בעניינים הנוגעים לוועדת חוץ ובטחון כל עוד לא ניתנת לעותרים הזדמנות להשתתף בתדריכים אלה.

המשיב 2, אשר החברים בו משתתפים בתדרוכים, צורף לעתירה כצד שיש לו עניין בתוצאות העתירה.

לאחר הגשת העתירה הודיע המשיב 1 לב"כ העותרות על נוהל שהוצא על ידי יו"ר הכנסת בנושא תדרוכים לעיתונאים מטעם ועדת החוץ והבטחון. בראש הנוהל נאמר כי הוצא "בעקבות עתירה שהגישה סוכנות עתי"ם [העותרת 1] והטענות השונות שפורטו בה". הנוהל הפיס את דעתן של העותרות, והן ביקשו למחוק את העתירה. הן ביקשו לחייב את המשיבים בשכר טרחת עו"ד ובאגרת משפט לפי שיקול דעת בית המשפט.

המשיב 1 סבר כי אין מקום לחייבו בהוצאות, שכן הנוהל בא לפשט את הליך התדרוך ולהסדיר את הנהלים הקשורים בו, בלא שהמצב שקדם לו היה נגוע באפליה או חוסר שיוויון מהותי.

המשיב 2 סבר כי יש מקום לחייב את העותרות בהוצאות, שכן לשיטתו לא היה מקום לצרפו מלכתחילה לעתירה הואיל ואין הוא נכלל במסגרת סמכותו של בית המשפט בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. המשיב הפנה גם לתגובתו לגוף העתירה.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים אני קובע כי דין העתירה להימחק ללא הוצאות. העותרות פעלו נכון כאשר צרפו את המשיב 2, גם אם נניח כי משיב זה איננו בבחינת גוף משפטי, שכן משיב זה היה מעוניין בתוצאות ההליך, כפי שמעידה התגובה המפורטת שהוגשה על ידו, ואשר ביקשה להדוף את טענת העותרות.

המשיב 1 שינה את דרכי פעולתו בעקבות נוהל שהוצא על ידי יו"ר הכנסת, וזאת כתגובה לעתירה. במובן זה, הובילה העתירה לשינוי במצב הקיים, אך אין לחייב את המשיב 1 בהוצאות, שכן משיב זה פועל לפי נהלים אשר מוצאים על ידי הכנסת עצמה, ואילו הכנסת לא צורפה כצד לעתירה. יתר על כן, אפילו היתה הכנסת מצורפת להליך לא היה מקום לחייבה בהוצאות משעה שהעניין הוסדר לשביעות רצון הצדדים לאחר הגשת העתירה.