בג"ץ 6610/01 צאלח ראבי נ. מדינת ישראל

1.העורר הורשע, על פי הודאתו, בשורה של עבירות שיוחסו לו בכתב האישום, שעניינן כליאת שווא, תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות, תקיפה סתם בנסיבות מחמירות, איומים, הדחה בחקירה והחזקת נשק ללא רשות.

במהלך החודשים פברואר ומרץ השנה כלא העורר את חברתו לחיים בביתה, תקף אותה במספר רב של הזדמנויות כשהוא גורם לה חבלות של ממש, חנק אותה, וכיבה על ידה סיגריה עד שגרם לה כוויה. הוא איים עליה כי אם תתלונן נגדו במשטרה, יפוצץ את בית אמה, כיוון אקדח לראש כלבה של המתלוננת ואיים להרגו, ועוד איים להרוג את ילדה ולשרוף את אמה. את הנשק החזיק שלא כחוק.

2.לאחר שהורשע בדין הורה בית המשפט על מתן תסקיר אודותיו מאת שירות המבחן, והדיון נדחה לצורך גזירת הדין ליום 1.11.2001. עתה הוא מבקש לשנות מן התנאים בהם שוחרר בערובה, באופן שיבוטל התנאי האוסר עליו לצאת מן הבית. בקשה שהוגשה, בעניין זה, מטעמו של העורר לבית משפט השלום נדחתה, וגם ערעור שהוגש על כך לבית המשפט המחוזי נדחה.

3.כנגד החלטות אלה מכוון הערר. העורר סובר כי משניתנה הכרעת דין בעניין, דין תנאי השחרור להתבטל. ולא היא. משפטו טרם נסתיים ולפיכך עומדים בעינם התנאים שנקבעו לשחרורו בערובה. לגוף הדברים, מתנגדת המדינה לבקשה לשינוי תנאי השחרור, הן משום החשש שהעורר יצור קשר עם המתלוננת והן מחמת החשש שיימלט מן הדין. בנסיבות אלה לא שוכנעתי כי יש עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

הערר נדחה.