בג"ץ 6617/99 צ'ין קינגאווה נ. מדינת ישראל

השופטת ד' דורנר :

המערער, נשוי ואב לשלושה, הוא אזרח ותושב סין. הוא הגיע לישראל באמצעות חברת כוח-אדם על-מנת למצוא עבודה, אלא שלאחר זמן נפלט ממקום עבודתו ועסק בעבודות מזדמנות.

בתאריך 24.5.99 הבחין המערער במתלוננת כשהיא מושכת מכספומט סכום של 300 ש"ח. המערער עקב אחרי המתלוננת, ומשנכנסה לחצר ביתה, חטף מידיה את ארנקה. המתלוננת צעקה והתנגדה, ואז הצמיד המערער סכין חיתוך ("סכין יפנית") לגרונה. לאחר-מכן ניסה המערער להימלט מן המקום, אך נלכד על-ידי עוברי-אורח שנזעקו לסייע למתלוננת.

בגין מעשה זה הודה המערער והורשע בביצוע עבירה של שוד. בית-המשפט המחוזי (השופטת רנה משל (שהם)) גזר עליו 30 חודשי מאסר בפועל. כן הורה בית-המשפט המחוזי על גירושו מישראל לאחר תום ריצוי העונש.

בערעורו שהופנה כנגד חומרת העונש טען סניגורו, כי כליאתו של המערער, הדובר אך את השפה הסינית ונמצא בישראל ללא משפחה וללא מכר, גורמת למערער לסבל רב. הסניגור הוסיף, כי המערער אף אינו יוצא לחופשה מבית-הסוהר ואיש אינו מבקרו, ועל-כן ראוי להקל בעונשו.

הגענו לכלל דעה, השופט חשין ואנוכי, כי בטענה זו יש ממש וכי בהצטרפה לשאר נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המערער ולעברו הנקי, מצדיקה היא הקלה מסוימת בעונשו.

השופט אנגלרד סבור, כי בית-המשפט המחוזי התחשב כבר - בעת שהטיל על המערער עונש קל יחסית - בנסיבות המקילות שאותן ציין הסניגור, וכי אין מקום להקלה נוספת בעונש שנגזר על המערער.

אשר-על-כן, אנו מקבלים את הערעור ברוב דעות ומעמידים את עונשו של המערער על 15 חודשי מאסר, לריצוי בפועל החל מיום מעצרו. כן אנו מורים כי ההוראה בדבר גירושו של המערער מישראל תעמוד בעינה.