בג"ץ 6625/17 אבו מיאלה סוזאן נ. משרד הפנים

השופט נ' הנדל:

1.

בחודש דצמבר 2015 פנו העותרים למשיבה 3 (להלן: הוועדה ) בבקשה להסדרת מעמדו של עותר 2 – תושב חברון שנישא בשנת 2007 לעותרת 1, אזרחית ישראל – "לפי סעיף 3א לחוק הכניסה לישראל". זאת, על רקע מצבו הרגשי וההתפתחותי של אחד מילדיהם. זמן קצר לאחר מכן עדכנו העותרים כי ילדם הפגוע אושפז כשמעליו מרחפת סכנת חיים, ובחודש מאי 2016 המציאו לוועדה, על פי דרישתה, "טופס קורות חיים".

בחודש אוגוסט 2017 נואשו העותרים מן ההמתנה, והגישו את העתירה שבכותרת – במסגרתה ביקשו להורות למשיבים לנמק "מדוע לא תאושר בקשת העותרים לאיחוד משפחתם". לדבריהם, ילדם הפגוע סובל כעת מאוטיזם ומנכות צמיתה בשיעור 100%, ומכאן שקיים טעם הומניטרי מיוחד למתן רישיון לישיבת ארעי לאביו. ביום 13.3.2018 הגישו המשיבים את תגובתם המקדמית לעתירה, והודיעו כי שר הפנים החליט לדחות, בשלב זה, את בקשת העותרים, מן הנימוקים שפירט יועצו במכתב מיום 21.2.2018 –

"לאור מידעים שהובאו בפני הוועדה, הוחלט להמתין עד חודש מרץ 18 עת תסתיים תקופת המבחן של [עותר 2] ועניין מעורבותו הפלילית יבדק מחדש. עד אז הוחלט שלא להיעתר לבקשה ועל כן, שר הפנים החליט לדחות את הבקשה להיתר שהייה מטעם הומניטארי מיוחד בהתאם לסעיף 3א1.

יחד עם זאת, מובהר כי ניתן יהיה להגיש בקשה חדשה בסוף תקופת המבחן, באמצעות פנייה מתאימה לוועדה".

בנסיבות אלה, סבורים המשיבים כי העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק.

בתשובתם לתגובה זו, טענו העותרים כי בהתחשב בפרק הזמן בו הייתה בקשתם תלויה בפני המשיבים, לא היה מקום לדחותה בעיתוי הנוכחי – כפסע לפני קיצו של חודש מרץ 2018. לפיכך, יש להורות לוועדה לשוב ולבחון את הבקשה, ולא לאלץ אותם להגיש בקשה חדשה.

2.

על רקע ההתפתחויות שתוארו, נכון להורות על מחיקת העתירה – ולו משום שהתשתית העובדתית שהוצגה בה אינה כוללת התייחסות לעברו הפלילי של עותר 2, ואינה מאפשרת, אפוא, דיון ביקורתי בהחלטת המשיבים.

אשר על כן, העתירה נמחקת. נוכח פרק הזמן הממושך בו עמדה בקשתם הנוכחית של העותרים בפני המשיבים – ולא פחות מכך, המועד בו נדחתה – יש לצפות כי המשיבים יכריעו בבקשה חדשה, ככל שתוגש, במהירות הראויה. על מנת לאפשר הגשת בקשה כזו, הצו הארעי שניתן ביום 23.8.2017 יעמוד על כנו עוד 45 יום.