פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בג"ץ
6657/99 - ב'
בפני:
כבוד הרשם אמיר זולטי
העותרים
:
1.
רבאיעה רביחה
2.
רבאיעה אחמד
3.
רבאעיה רמזי
4.
רבאעיה חמזה
5.
רבאיעה מוחמד
6.
רבאיעה עלאא
נגד
המשיב
:
שר
הפנים
בקשה למחיקת עתירה
בשם
העותרים: עו"ד מוחמד קעדאן
בשם
המשיב: עו"ד אבי ליכט
החלטה
בפני בקשה לפסיקת הוצאות, בעקבות מחיקת עתירה.
1.המבקשת מס' 1 (להלן: "המבקשת") היא תושבת קבע בישראל, היא רשומה במרשם האוכלוסין של ישראל ומחזיקה בתעודת זהות ישראלית. המבקשת נישאה למבקש מס' 2 (להלן: "המבקש") בשנת 1990. לבני הזוג נולדו ארבעה ילדים - הם המבקשים 3-6. המבקשת פנתה למשרד הפנים בבקשה להעניק לבעלה רשיון ישיבת קבע בישראל. ב- 13.1.97 נשלח למבקשים מכתב מטעם המשיב המודיע על דחיית בקשתם. זאת מחמת העובדה שלא הוכח, כי מרכז חייהם הוא בירושלים. דא עקא, מכתב זה שנשלח לכתובת שצויינה על ידי המבקשים, הושב לשולחו, לאחר שהמבקשים לא אותרו. ביום 16.7.98 פנו המבקשים (לראשונה - באמצעות בא כוחם) בבקשה לבירור מצבם. הם נענו (ביום 8.8.98), כי בקשתם נדחתה עוד בשנת 1997. לאחר מכתב זה, ולבקשת המבקשים, פתחו עובדי המשיב בתהליך של עיון מחדש בבקשה. במסגרת זו נתבקש בא כוח המבקשים (ביום 26.11.98) להמציא מסמכים ממסמכים שונים. פניה זו לא צויינה בעתירה ולפי מכתבי תזכורת ששיגר בא כוח המבקשים לעובדי המשיב (ב - 12.1.99, 24.4.99 ו - 16.8.99) אפשר שלא הגיעה ליעדה. ביום 5.10.99 הוגשה העתירה וביום 19.10.99 תיאר המשיב בתגובתו את השתלשלות האירועים שפורטו לעיל וטען, כי בנסיבות העניין העתירה היא מוקדמת. בעקבות תגובה זו החלה מסכת התכתבויות בין הצדדים, שבסיומה, לאחר המצאת מסמכים ומתן הסברים מטעם המבקשים, נענתה (ביום 18.1.00) בקשת המבקשים. ביום 18.4.00 הוגשה הבקשה שבפני (במקורה כללה הבקשה גם בקשה למחיקת העתירה. בקשה זו נענתה בהחלטת כב' הרשמת מ' אגמון מיום 22.5.00).
2.איני סבור, כי במקרה מעין זה קיימת הצדקה לפסיקת הוצאות למבקשים. כעולה מתיאור העובדות שהובא לעיל טופל עניינם של המבקשים באופן רציף והגיע, למעשה, לכלל סיום עוד בינואר 1997. גם תהליך העיון מחדש נוהל באופן רציף והתעכב עקב אי מילויין של דרישות עובדי המשיב. אלמלא תקלות תקשורת היה הטיפול בבקשה מושלם, כנראה, עוד קודם לכן. וממילא אין לומר, כי הגשת העתירה היא שהניעה את המשיב לפעול או לחזור בו מעמדתו. לרוע המזל, נפלה תקלה בהמצאת ההחלטה מ - 1997 וככל הנראה חלה גם תקלה כלשהי בהמצאת המכתב מ - 26.11.98. אולם איני מוצא בסיס להטלת האחריות בגין תקלות אלו לפתחו של המשיב דווקא. אכן, יש להצר כי מכתבי התזכורת של בא כוח המשיב (משנת 1999) לא נענו בשעתו במועד - אפשר שלו היו עובדי המשיב משיבים מבעוד מועד למכתבים אלה ומפנים את המבקשים למכתב מ - 26.11.98 היה העניין מוסדר עוד קודם לכן. אולם אין בכך כדי להביאני למסקנה, כי "עצם הגשת העתירה היא שהניעה את המשיב לחזור בו מהחלטה קודמת שלו ולהעניק לעותר את הסעד המבוקש" (כלשון בג"ץ 8423/93
אלנסאסרה נ' שר
הבינוי והשיכון , פ"ד מח (4) 217). אי לכך, הבקשה לפסיקת הוצאות נדחית.
ניתנה היום, ח' בתמוז תש"ס (11.7.00).
אמיר
זולטי, רשם
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99066570.
O07