בג"ץ 6662/98 המועצה הדתית קרית מלאכי נ. משרד הפנים

ביום 14.3.99 ניתן פסק דין בעתירה זו, המורה על מחיקת העתירה ללא צו להוצאות. פסק הדין ניתן לאחר שהעותרת הודיעה על חזרתה מהעתירה, וזאת על יסוד האמור בהודעת המשיב מס' 1, לפיה ישולם לעותרת סכום של 670,500 ש"ח.

בפנינו בקשה מטעם העותרת, בה מבקשת היא כי נורה על תיקונו של פסק הדין, כך שיובהר בו, כי הסכמתה לחזור בה מן העתירה התבססה על הצהרת בא כוח המשיב מס' 1, כי הסכום האמור מכסה את החוב לשנת 1997, ואינו קשור לשנת 1998. לטענתה, על סמך הצהרה זו בלבד הסכימה לחזור מהעתירה. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, פסק הדין מפנה מפורשות להודעה מטעם פרקליטות המדינה, ממנה עולה בבירור, כי בהתחשב במצבת חובותיה של המשיבה מס' 2, הסכום הכולל שהיא היתה יכולה להעביר לעותרת בגין חובותיה לשנים 1997-8 היה הסכום שפורט בפסק הדין. המשיב מס' 1 סבור, כי אם העותרת סבורה שזכאית היא לכספים נוספים, עליה לעשות כן באמצעות הגשת עתירה חדשה, מנומקת ומפורטת. בכל אופן סבור הוא כי לא היה מקום להגשת הבקשה כעת, שנה ורבע לאחר מתן פסק הדין בעתירה. אף המשיבה מס' 2 סבורה כי יש לדחות הבקשה, שכן היא עומדת בסתירה לסיכום דיון שקיים הממונה על המחוז במשרד הפנים, אשר אף העותרת אינה מתכחשת לו.

פסק הדין בעתירה זו ניתן ביום 14.3.99. הבקשה שבפנינו הוגשה כשנה ושלושה חודשים לאחר מתן פסק הדין, במסגרתו נמחקה עתירת העותרת. אין יסוד בדין להגשת הבקשה, באופן ובעיתוי בהם היא מוגשת, ולפיכך דינה להידחות. אכן, אם העותרת סבורה, כי זכאית היא לכספים נוספים, פתוחה בפניה הדרך לפנות לבית משפט זה באמצעות הגשתה של עתירה חדשה.

הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, החלטנו שלא לעשות צו להוצאות.