בג"ץ 6670/11 ראפת רגבי נ. שר הפנים

לאחר עיון בבקשה ובתגובה באתי למסקנה כי בנסיבות העניין יש מקום לפסיקת הוצאות לעותר בסך של 1,500 ₪ (סכום זה כולל שכר טרחת עורך-דין). אכן, בדרך-כלל פסיקת הוצאות במצבים מסוג זה מותנית בקיומו של קשר סיבתי בין הגשת העתירה לבין הסעד שנתקבל, אולם במקרים מתאימים יש הצדקה לפסיקת הוצאות גם בהיעדר זיקה סיבתית כזו – בפרט כשהגשת העתירה הייתה מוצדקת מבחינתו של העותר. מבלי להיכנס לגופם של דברים, לא מצאתי תשובה מספקת לעניין משך הזמן שחלף מאז שהגיש העותר את בקשתו לקבלת אזרחות (והשלים את המסמכים הדרושים), ועד למתן תשובת המשיב. נראה כי במצב שנוצר, הפנייה לבית המשפט הייתה מוצדקת (גם אם בדיעבד – לא תרמה לפתרון). לאור כלל השיקולים הרלוונטיים, החלטתי אפוא לפסוק לעותר הוצאות בשיעור של 1,500 ₪.