בג"ץ 6680/99 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט להוצאת צו המחייב את המשיבים לציית לפסק הדין שניתן בבג"ץ 6680/99 ביום 15.11.2000 על ידי בית משפט זה (הרכב השופטים: א' ברק, י' טירקל, ד' ביניש ) וכן לחידוש צו הביניים שניתן במסגרת העתירה שלעיל אשר מנע גירושו של המבקש לאזור.

2.

בבקשה שלפניי נטען כי המשיבים לא איפשרו למבקש להשלים הליך של איחוד משפחות עם אשתו כפי שהתחייבו בשעתו שיעשו בפני בית משפט זה ולא קיימו את ההסדר שבגינו החליט בית המשפט לדחות את העתירה. באת-כוח המבקש העלתה טענות באשר לאופן התנהלות משרד הפנים במסגרת הטיפול בעניינו של המבקש וכן באשר לאופן התנהלות משטרת ישראל, ולמגבלות כניסה שהטילה על המבקש בגין תיקים ישנים. עוד טענה באת-כוח המבקש כי אין להחיל עליו את חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003.

3.

דין הבקשה להידחות. בפסק הדין שניתן בעניינו של המבקש נקבע כי ההסדר שהוצע על ידי המדינה בפסקה 23 לתצהיר התשובה לפיו ניתן אישור לתחילת הליך של איחוד משפחות בישראל של אשת העותר עם העותר, הינו סביר בנסיבות העניין וכי העותר אינו זכאי, בנסיבות המקרה, ליותר מכך ולכן העתירה נדחית. מהאמור לעיל עולה כי בית המשפט לא נתן למבקש סעד כלשהו ואין בפסק הדין צו שיפוטי שניתן לאוכפו.

כאמור, הבקשה שלפניי הינה בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט. כאמור בסעיף 6(1) לפקודה אין בית משפט נדרש לבקשה לפי אותה פקודה אלא במקרים בהם נתן בית משפט בעבר צו שיפוטי ומי שהצו הופנה אליו, נמנע מלציית לו. כיוון שבפסק הדין מיום 15.11.2000 שניתן בעניינו של המבקש לא ניתן צו המורה למשיבה שם לעשות מעשה כלשהו, לא קמה למבקש עילה לבקשת סעד של כפייה לפי הפקודה.

ככל שלמבקש טענות באשר לאופן התנהלות המשיבים כאן, שאינם זהים למשיבים לעתירתו המקורית, אין בהן כדי להצדיק היענות לבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט. אם ובמידה שעניינו של המבקש לא יבוא על פתרונו ותהיה לו עילה

לכך שמורה לו הזכות לשוב ולפנות לבית המשפט המוסמך במסגרת עתירה חדשה, לאחר שיימצה את ההליכים מול הגורמים הרלוונטיים.

עוד אוסיף ואומר כי בהסכמת המדינה יוכל המבקש לקבל את היתר הכניסה לישראל שאושר לו גם באמצעות באת-כוחו או באמצעות מיופה כוח מטעמו.

נוכח כל האמור לעיל הבקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט והבקשה לחידוש צו הביניים נדחות.