בג"ץ 6681/13 רחל חלי מירון נ. מדינת ישראל

השופטת ע' ארבל :

1.

עתירה זו עניינה בטענת העותרת כי זכויותיהן, במישור הכלכלי, של ידועות בציבור מהוות הפליה שלהן לרעה לעומת זכויותיהן של נשים נשואות. בפרט, מתייחסת העותרת למצב בו ניתן צו הרחקה עקב אלימות של בן הזוג, שבעטייה עזבה האישה את המגורים המשותפים.

2.

העותרת טוענת כי הוכרה כידועה בציבור של אדם שהלך לעולמו (להלן:

המנוח ). לדבריה, החיים המשותפים עם המנוח באו לסיומם עם מתן צו הרחקה נגד המנוח, בעקבות אלימות שנקט כלפיה. צו ההרחקה ניתן כשנה לפני פטירת המנוח. העותרת טוענת כי מאחר שהייתה הידועה בציבור של המנוח, היא זכאית למחצית מן הרכוש המשותף שנצבר על ידי המנוח ועל ידה, לרבות הזכויות בדירה בה חיו וברכב שהיה ברשותם. עוד טוענת העותרת כי לשתי אחיותיו של המנוח אין כל זכויות ברכוש אלא, לכל היותר, לאחיינו של המנוח. לדבריה, בית המשפט לענייני משפחה לא הכיר בזכויותיה כידועה בציבור בשל הפירוד הכפוי מהמנוח לפני מותו.

לטענת העותרת, כשם שזכויותיהן של נשים נשואות אינן נפגעות אף אם הגישו תלונות בגין אלימות במשפחה, כך יש לנהוג גם לגבי ידועות בציבור, ועל המשיבה לתקן את החוק בהתאם. כמו כן מעלה העותרת טענות נגד קיום צוואת המנוח לפיהן נשללו, לטענתה, זכויותיה הקנייניות, ובפרט זכויותיה בדירת המגורים. היא סבורה עוד כי נטל ההוכחה הרובץ על כתפיה של ידועה בציבור כבד מזה הרובץ על אישה נשואה.

3.

כאמור, העותרת טוענת כי היא והמנוח היו ידועים בציבור עד שנאלצה לעזוב את הבית בשל אלימות המנוח כלפיה וכי הוכרה כידועה בציבור. עוד עולה מן העתירה דבר קיומו של הליך משפטי בין העותרת לבין אחיותיו של המנוח סביב ירושתו של המנוח, עניין אשר נדון בבית המשפחה לענייני משפחה בפתח תקווה. ואולם, העותרת לא צירפה לעתירה מסמכים רלוונטיים שיתמכו בטענותיה, לא לעניין ההכרה הנטענת בה כידועה בציבור, ולא לעניין ההליכים המשפטיים הנזכרים בעתירה. אף ההחלטות שבמוקד טענות העותרת לא צורפו.

4.

ככל שהעתירה חסרה מסמכים רלוונטיים, העולה מן הטענות הוא כי העותרת מבקשת למעשה להשיג על החלטות שיפוטיות שניתנו בעניינה. הלכה פסוקה היא שבית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות של ערכאות אחרות. זאת, למעט מקרים בהן עולה טענה היורדת לשורשו של ההליך השיפוטי כגון חוסר סמכות או שרירות קיצונית (השוו: בג"ץ 7692/12 פלוני נ' שופט בית המשפט העליון (28.10.2012)). טענותיה של העותרת אינן מעלות כי מדובר במקרה שכזה. כמובן, באפשרות העותרת לערער על ההחלטות שניתנו או יינתנו בעניינה, במועדים הקבועים לשם כך בחוק.

5.

למעלה מן הצורך נוסיף כי העותרת לא פירטה מהם החיקוקים שאת הוראותיהם מבקשת היא לתקוף. טענותיה בהקשר זה כלליות, ואף מטעם זה דין העתירה להידחות. נציין בהקשר זה כי המשפט הישראלי הכיר במוסד הידועים בציבור זה מכבר, וקבע את היסודות הנדרשים להכרה בידועים בציבור: כאשר היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזו, והיסוד השני הוא ניהול משק בית משותף, כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים (ע"א 621/69 נסיס נ' יוסטר , פ"ד כד(1) 617, 619 (1970); ראו גם ע"א 3352/07 בנק הפועלים בע"מ נ' הורש (7.12.2009)), וכן, רע"א 9755/04 ביטון נ' קצין תגמולים (31.8.2008)).

בדומה, גם זכויותיה של מי שהוכרה כידועה בציבור הוכרו הן על ידי המחוקק הן על ידי הערכאות השיפוטיות אשר בחנו את מציאות החיים בפועל והעמידו את הזוגיות

במבחן

חיי

המעשה (ראו למשל, ע"א 5258/98 פלונית נ' פלוני (14.7.2004),

פסקה 20 לחוות דעתו של הנשיא א' ברק ). ואכן, במידה שהוכחו חיים משותפים כבני זוג על פי אמות המידה שהותוו בדין הוכרו זכויותיה של הידועה בציבור, תוך השוואת מעמדה למעמד של אישה נשואה. כך למשל, בעניין זכאות לקצבת שארים או תלויים של אלמנה לאחר פטירת בן זוגה לחיים (ראו למשל, בג"ץ 5492/07 בוארון נ' בית הדין הארצי לעבודה (19.9.2010); בג"ץ 4193/04 גרטנר-גולדשמידט נ' בית הדין הארצי לעבודה (20.6.2010)). ברי כי ככל שלעותרת זכויות כידועה בציבור של המנוח, הן יוכרו על ידי הגורמים המתאימים על בסיס פנייתה וחומר רלוונטי שיובא בפניהם. ואולם, כאמור, בנסיבות הספציפיות של העתירה דנא אשר פורטו לעיל, דינה של העתירה להידחות.

העתירה נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.