בג"ץ 6696/08 יוסף הרמן נ. ממשלת ישראל , שר המשפטים ,פרופ' דניאל פרידמן

השופט י' דנציגר :

1.ביום 29.7.2008 הוגשה העתירה דנן, במסגרתה ביקש העותר כי נורה למשיבים להפסיק לאלתר את כל פעולות הגבייה בתיקים המתנהלים נגדו בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב-יפו, וכן לבטל את הפעולות שנעשו בתיקים אלה עד כה. בבסיס עתירתו, עמדה טענתו של העותר כי נוכח פרקטיקה פסולה של הבנק הזוכה לדווח באיחור על תשלומים שביצע החייב, יוצא כי החייב (העותר) נשא בשיעורי ריבית גבוהים מהנדרש, ובפועל מדובר בסכומים מצטברים של עשרות אלפי שקלים ששולמו ביתר.

2.העתירה נדחתה, ביום 21.9.2008, לאחר שהתבקשה והוגשה תגובת המשיבים. בפסק הדין צוין כי טענותיו של המבקש נדונו על ידי רשמי ההוצאה לפועל, ונדחו על ידם. על חלק מההחלטות בעניין זה ערער העותר לבית המשפט המחוזי, ועל חלקן לא ערער או שאיחר את המועד לערער ולא התקבלה בקשתו להארכת מועד. העתירה נדחתה, בין היתר, מכיוון שבית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של לשכת ההוצאה לפועל ושל בתי המשפט המחוזיים. עוד צוין בפסק הדין כי העותר הסתיר בעתירתו עובדות רלוונטיות.

3.בבקשה שלפנינו כעת, אשר הוגשה למעלה משמונה שנים לאחר מתן פסק הדין, טוען העותר כי התגלו עובדות חדשות, הן במסגרת בקשות לאישור תביעה ייצוגית שהתנהלו במאוחד בבית המשפט המחוזי מרכז (להלן: בקשות האישור ) , והן במסגרת דו"ח של מבקר המדינה שעסק בנושא זה. לטענת העותר, בתגובתה לבקשות האישור, הודתה המדינה כי אכן שיטת חישוב הריבית בתיקי ההוצאה לפועל הייתה שגויה נוכח הנוהג הפסול של דיווח מאוחר על תקבולים ששילמו חייבים. מהנספחים שצירף העותר כעת עולה כי במסגרת בקשות האישור, הגיעו הצדדים להסדר פשרה, אשר מקים זכאות אפשרית לחברי הקבוצה לזיכוי או לתשלום, בכפוף לבדיקות שיבצע מומחה מוסכם שיתמנה מטעם בית המשפט.

4.דינה של הבקשה לדיון חוזר להידחות. ראשית, ספק אם ישנה פרוצדורה המאפשרת דיון חוזר או נוסף בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט הגבוה לצדק, שמונה שנים לאחר נתינתו, בהתבסס על עובדות חדשות שנתגלו (ככל שעובדות חדשות רלוונטיות אכן נתגלו במקרה דנן). שנית, עילת הדחייה של העתירה הייתה קיומו של סעד חלופי, ומכאן שגם גילויין של עובדות חדשות אינו מצדיק שינוי ממסקנתנו בפסק הדין. שלישית, על פניו, ומבלי לקבוע מסמרות, נדמה כי לעותר קיים כיום סעד נוסף, במסגרת הליכי הסכם הפשרה בבקשות האישור, הנזכר לעיל, ובאפשרותו למצות את ההליכים באפיק זה.

5.מכל הטעמים הללו, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.