ב בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 6709/97
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופט א' מצא
כבוד השופט י' זמיר
העותר : טהה סלמאן אבו-סנינה
נגד
המשיב : המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית
עתירה למתן פסק-דין הצהרתי
פסק - דין
העותר, תושב חברון, מבקש בעתירה זאת פסק-דין הצהרתי, הקובע כי הריסת ביתו של העותר בחברון, ביום 5.3.97, היתה בלתי-חוקית. כיוון שהבית כבר נהרס, מתעוררת השאלה מה צורך יש לעותר בהצהרה. העתירה אינה משיבה לשאלה במפורש, אך התשובה מבצבצת מן העתירה. כאמור בעתירה: "פסולה גם התעקשותו של המשיב לא לשלם פיצויים לעותר".
כיוון שבית משפט זה אינו נוהג לשלם פיצויים בגין מעשים מינהליים, אפילו הם בלתי-חוקיים, הפנה בית המשפט שאלה אל באת-כוח העותר, כדלקמן: "מדוע לא ידחה בית המשפט את העתירה על הסף מן הטעם שהעותר יכול להגיש תביעה לפיצויים בערכאה אחרת?"
באת-כוח העותר השיבה לבית המשפט (ביום 7.4.98) כי, אף שידוע לה כי בית משפט זה אינו נוהג לפסוק פיצויים, היא פנתה אל בית המשפט "לאחר שהתחוור לעותר שזו ערכאת הסעד המשפטי היחידה". לדבריה, לאחר שבית משפט זה יפסוק, כמבוקש, שבית העותר נהרס שלא כחוק, יוכל העותר להגיש תביעה לפיצויים אל קמ"ט תובענות באזור יהודה ושומרון.
המשיב, שנתבקש להגיב על התשובה של באת-כוח העותר, הגיש לבית המשפט הודעה (ביום 14.6.98). בהודעה נאמר כי העותר רשאי לתבוע פיצויים בגין הנזק שנגרם לו, כטענתו בעתירה, לפי הצו בדבר תובענות (יהודה ושומרון) (מס' 271), התשכ"ח1968-. לפי צו זה רשאי העותר להגיש את התביעה לפיצויים אל קמ"ט תובענות באזור יהודה ושומרון, וקמ"ט תובענות יכריע גם בשאלה אם ביתו של העותר נהרס שלא כדין.
העתירה היא, על פי מהותה, חלק מתובענה לפיצויים על פי דיני הנזיקין. בית משפט זה אינו דן בתובענות כאלה, ואחת היא אם התובענה מתייחסת למעשה שארע בישראל או למעשה שארע ביהודה ושומרון.
כיוון שהדרך פתוחה בפני העותר לתבוע פיצויים מקמ"ט תובענות, שוב אין הצדקה לכך שבית משפט זה ידון בעתירה זאת.
לפיכך אנחנו מחליטים לדחות את העתירה.
ניתן היום, כ"ח בסיון תשנ"ח
(22.6.98).
המשנה לנשיא ש ו פ ט ש
ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97067090.
I03
/שב