בג"ץ 6722/18 רונן משה נ. בית משפט מחוזי תל אביב

השופטת ע' ברון:

1.

במוקד העתירה שלפנינו עומדת החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופט העמית צ' גורפינקל ) מיום 16.9.2018, שניתנה בבקשה שהגיש העותר לעיון בחומרי חקירה במסגרת ת"פ 50380-11-17. נגד העותר (ונאשמת נוספת) הוגש ביום 22.11.2017 כתב אישום המייחס לו עבירות של מתן שוחד, לקיחת שוחד והלבנת הון. ביום 3.9.2018 הגיש העותר בקשה דחופה "להורות למאשימה ליתן פירוט כדין אודות חומרי החקירה החסויים בתיק" – וזאת בהתאם להוראות סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ ) ולחלופין הוראות סעיף 45 ו-46 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: הבקשה לקבלת חומרי חקירה ). בעת הגשת הבקשה נקבעו זה מכבר ימי דיונים לשמיעת הוכחות בתיק הפלילי למהלך חודש אוקטובר 2018, וזאת לאחר שימי דיונים שנקבעו עוד קודם לכן (למהלך חודש יולי 2018) נדחו " עקב המחלוקת העזה בין הצדדים האם אכן הועברו כל חומרי החקירה לסנגורים, וכדי לסיים את כל ההליכים המקדמיים ..." (החלטת השופט גורפינקל מיום 14.6.2018).

2.

בהחלטתו בבקשה לקבלת חומרי חקירה קבע בית המשפט המחוזי כדלקמן:

"ביום 4.7.18 ניתנה החלטה לפיה יש לסיים את כל ההליכים המקדמיים לרבות בקשות לפי סעיף 74 לפני מועדי ההוכחות. אין בכוונתי לתת החלטות נוספות בעניין חומרי חקירה, ודיוני ההוכחות יתקיימו כפי שנקבע".

העותר הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו, שנדחתה אף היא – מן הטעם שבחלוף 11 חודשים מעת הגשת כתב האישום לא ניתן עוד לדחות את שמיעת ההוכחות בתיק.

3.

העותר טוען כי דחיית הבקשה לקבלת חומרי חקירה באופן האמור פוגעת פגיעה אנושה בזכותו להליך הוגן, וכי מדובר במקרה חריג ואף נדיר המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. עוד נטען כי הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שבית המשפט המחוזי לא נימק את החלטתו שלא לדון בבקשה. הסעד המבוקש בעתירה הוא מתן צו המורה לבית המשפט המחוזי לדון בבקשה לקבלת חומרי חקירה ולהורות למאשימה ליתן פירוט של חומרי החקירה כמבוקש בבקשה. כן מתבקש צו ביניים לעיכוב שמיעת ההוכחות בתיק הפלילי עד לקבלת מלוא חומרי החקירה, והגשת בקשות מקדמיות במידת הצורך ותשובה לכתב האישום.

4.

דינה של העתירה להידחות על הסף, אף ללא צורך בתשובה. כך בראש ובראשונה, מחמת קיומו של סעד חלופי – שכן לפי סעיף 74 לחסד"פ , על החלטה בבקשה לעיון בחומרי חקירה ניתן לערור לערכאת ערעור (ראו והשוו: בג"ץ 2069/18 דרי נ' בית המשפט המחוזי באר שבע (13.5.2018)). יתרה מזאת, ערר כאמור אמנם הוגש על ידי העותר, בד בבד עם העתירה דנן ( בש"פ

6721/18); וביום 3.10.2018 הוריתי בהסכמת הצדדים לערר על השבת הדיון לבית המשפט המחוזי, על מנת שיכריע בבקשה לקבלת חומרי חקירה לגופה. במצב דברים זה, העתירה דנן מיצתה את עצמה וגם משום כך דינה להידחות.

התוצאה היא שאנו דוחים את העתירה, וממילא נדחית אף הבקשה לצו ביניים. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.