פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
6726/97
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקש:
קנטרזי
אלכסנדר
נגד
המשיב
:
קצין
התגמולים
בקשת רשות ערעור על פסק
דינו של בית המשפט
המחוזי
בחיפה, בע"א 4179/97, מיום 21.9.97
שניתן
על ידי כבוד הנשיא מ' סלוצקי והשופטים
ח'
פיזם, מ' נאמן
בשם
המבקש: בעצמו
בשם
המשיב: עו"ד זיו אלדן
החלטה
1.המבקש נחבל בעת שירות מילואים בנובמבר 1992 באגודל ידו הימנית. בגין פגיעתו זו הוכר כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (נוסח משולב) תשי"ט1959- (להלן: חוק הנכים). נקבעה לו נכות צמיתה של 10% ושולם לו תגמול בגין חופש מחלה בתקופה שבין 8.1.93 ועד 5.6.93. המבקש הגיש ערר נגד קצין התגמולים לועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) שליד בית משפט השלום בחיפה (להלן: ועדת הערעורים), וטען נגד סירובו של קצין התגמולים להכיר בכך שהוא זכאי לתגמולים מכח תקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי"ד1954- (להלן: תקנות הנכים) בתקופה שבין 5.6.93 עד 13.2.94, בה היה מחוסר פרנסה. בהחלטתה מיום 20.11.95 קבעה הועדה כי הענקת התגמול לנכים המקבלים טיפול רפואי מותנית בהיות הנכה בלתי מסוגל לעבוד מחמת אותו טיפול רפואי. כיון שהמבקש לא הוכיח שהיה בלתי מסוגל לעבוד עקב טיפול רפואי שקיבל בקשר לפגיעה, נדחה עררו.
2.המבקש ערער על החלטת ועדת הערעורים לבית המשפט המחוזי בחיפה (ע.א. 12/96). בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור. בדעת הרוב נכתב כי בחומר שהיה בפני הועדה לא היה די כדי להגיע למסקנה ברורה. לפיכך הוחזר התיק לועדת הערעורים.
3.בהחלטתה מיום 26.1.97 קבעה ועדת הערעורים כי המבקש לא הצליח שוב להוכיח את הקשר הסיבתי בין אי יכולתו לעבוד בתקופה הרלבנטית לבין הטיפול הרפואי אותו קיבל ועקב אותו טיפול, כיון שהטענה בה דבק היתה שלא היה מסוגל לעבוד מחמת הפגימה באגודל יד ימין ממנה סבל, ולא גרס כי לא היה מסוגל לעבוד בתקופת הטיפול הרפואי שקיבל ועקב אותו טיפול.
4.המבקש ערער על החלטת ועדת הערעורים לבית המשפט המחוזי בחיפה (ע"א 4179/97). בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, בקבעו כי המבקש לא הצליח להוכיח כי לא היה מסוגל לעבוד בשל הטיפול הרפואי שקיבל בתקופה הרלבנטית.
5.המבקש פונה עתה בבקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית משפט זה. בבקשתו הוא מפרט את השתלשלות האירועים ומתאר את הטיפולים שעבר והכאבים שסבל שלא אפשרו לו לעבוד בתקופה הרלבנטית.
6.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיב וכן במסמכים המצורפים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. טענותיו של המבקש עובדתיות במהותן, ואין בבקשה כל שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית משפטית מיוחדת החורגת מן הענין שבין הצדדים ושיש בה כדי לתת רשות ערעור בפני בית משפט זה בשבתו בדין כערכאה שלישית (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ פ"ד לו(3)123).
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ב בכסלו התשנ"ח
(21.12.97).
ה
נ ש י א
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97067260.
A02
/דז/