פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
6739/14
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הרבני הגדול לערעורים
2. פלונית
בקשה מטעם המשיבה מיום 3.2.2015
בשם העותר:
עו"ד דורי שוורץ
בשם המשיבה 2:
עו"ד הילה רז
החלטה
לנוכח המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים ביחס למשמעותה האופרטיבית של ההוראה שנכללה בהחלטת בית משפט זה מיום 5.1.2015, ובהמשך להחלטת בית הדין הרבני האזורי בטבריה מיום 8.1.2015, ברצוני להבהיר כדלקמן:
1.
עתירת העותר הקבועה לדיון ביום 23.2.2015 עוסקת אך ורק בהחלטות בתי הדין הרבניים ביחס לתוקף הסכם הגירושין, ובפרט ביחס לתוקפו של הסעיף בהסכם שעסק בוויתור המשיבה על כתובתה. העתירה אינה עוסקת בהחלטות מאוחרות יותר שניתנו בבתי הדין הרבניים בשאלת חיוב העותר בגט.
2.
לפיכך איני רואה לנכון להתערב בפרשנותו של בית הדין הרבני האזורי בטבריה בהחלטתו מיום 8.1.2015 כי אין מקום לאפשר לעותר להמשיך ולהחזיק בגט כ"קלף מיקוח" כנגד האישה למרות שחיובו בגט כלל אינו חלק מהעתירה שתלויה ועומדת לפנינו. כפועל יוצא אני מקבל את בקשת ההבהרה שהגישה המשיבה 2 וקובע כי ההוראה שנכללה בהחלטת בית משפט זה מיום 5.1.2015 אינה חלה על נושא חיוב העותר בגט, ומשכך אין כל מניעה בשלב זה שבית הדין הרבני יטיל צווי הגבלה על העותר בהתאם לסמכותו על פי דין.
3.
לבסוף אדגיש, למען הסר ספק, כי אין בהחלטתי זו כדי להביע עמדה כלשהי לגבי חיוב העותר בגט או לגבי תוכנם וסבירותם של צווי ההגבלה. כאמור, שאלות אלה אינן חלק מהעתירה שתלויה ועומדת לפנינו.
ניתנה היום, כ"ג בשבט התשע"ה (12.2.2015).
ש ו פ ט