החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 6759/08 סוסן בגדאדי נ. אלוף פיקוד הדרום

ניתן ביום

בקצרה

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון דן בבקשה לפסיקת הוצאות לאחר שנמחקה עתירה לאפשר כניסה לרצועת עזה לביקור אם קשישה. נקבע כי הגשת העתירה הביאה למתן הסעד, ולכן יש מקום לחיוב בהוצאות. המשיבים חויבו לשלם שכר טרחה בסך 3,000 ש"ח בשים לב לפשטות העתירה ולמהירות הסדרת העניין.

העובדות

העותרים הגישו עתירה לאפשר לעותרת ולשתי בנותיה כניסה לרצועת עזה לביקור אמה הקשישה שלקתה בשבץ מוחי. לאחר הגשת העתירה מסרו המשיבים כי אין מניעה לאשר את הכניסה, והעותרות נכנסו לרצועה כשבועיים לאחר הגשת העתירה. הסעד ניתן ללא דיון וללא כתבי טענות נוספים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום לחייב את המשיבים בהוצאות לאחר שנמחקה העתירה לאחר שהסעד התקבל?
  2. 2.מהו שיעור ההוצאות הראוי בנסיבות העניין?

הלכות

  1. 1

    הגשת העתירה הביאה למתן הסעד ולכן יש בסיס מספיק לחיוב בהוצאות.

    ״הסעד שהתבקש בעתירה מתן מענה לפניות העותרות ומתן כניסה לעותרות 1 3 לרצועת עזה נתקבל לאחר הגשת העתירה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות
  • מחיקת עתירה
  • שכר טרחת עורך דין
  • רצועת עזה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

6759/08 - י"א

בפני:

כבוד הרשמת גאולה לוין

העותרים:

1. סוסן בגדאדי

2. הודה בגדאדי

3. הבה בגדאדי

4. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר

נ ג ד

המשיבים:

1. אלוף פיקוד הדרום

2. שר הביטחון

3. מדינת ישראל

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

1.

לפני בקשה מטעם העותרים לפסיקת הוצאות, שהתבקשה בד בבד עם מחיקת העתירה. בעתירה, שהוגשה ביום 31.7.2008 ביקשו העותרים כי המשיבים יתירו לעותרת 1 ולשתי בנותיה, העותרות 2 ו-3, להיכנס מישראל לרצועת עזה, כדי לבקר את אמה הקשישה של העותרת 1, שלקתה בשבץ מוחי. לאחר הגשת העתירה הוגשה הודעה מוסכמת, לפיה מסרה באת-כוח המשיבים כי לא קיימת מניעה לאשר את כניסתן של העותרות לרצועת עזה, וכי הצדדים פועלים לתיאום הכניסה. העותרים טוענים כי הגשת העתירה היא שהביאה לקבלת הסעד, לאחר שבמשך חודשיים לא זכו העותרים למענה ענייני מהמשיבים, חרף דחיפות העניין. המשיבים השאירו את עניין ההוצאות לשיקול דעת בית המשפט.

2.

לאחר עיון בעמדות הצדדים ובחומר המצוי בתיק, נחה דעתי כי יש בסיס מספיק לחיוב בהוצאות. הסעד שהתבקש בעתירה – מתן מענה לפניות העותרות ומתן כניסה לעותרות 1 – 3 לרצועת עזה - נתקבל לאחר הגשת העתירה. המשיבים עצמם לא התכחשו לזיקה הקיימת לכאורה בין הגשת העתירה למתן הסעד. אשר לשיעור החיוב, יש להתחשב בכך שמדובר בעתירה שאינה מורכבת, בכך שהמשיבים פעלו להסדרת העניין בתוך זמן קצר מאז הגשת העתירה ובכך שהעותרות באו על סיפוקן שבועיים ימים לאחר הגשת העתירה, כאשר כבר ביום 14.8.2008 הן נכנסו לרצועת עזה. הסעד ניתן ללא צורך בהתייצבות לדיון וללא צורך בהגשת כתבי בי דין נוספים. בשים לב לשיקולים אלה ולכלל נסיבות העניין, יחויבו המשיבים לשלם לעותרים שכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ₪. הסכום ישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד מועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, ו' ניסן תשס"ט

(31.3.2009).

גאולה לוין

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הגשת העתירה הביאה למתן הסעד ולכן יש בסיס מספיק לחיוב בהוצאות.