פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בג"ץ
6765/16 - ו'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
העותרים:
1.
אלכסנדר טאבור
2. מישל פיירט ג'קלין מוניאר טאבור
נ ג ד
המשיבים:
1.
שר הפנים
2. ראש רשות האוכלוסין
בקשה מטעם העותרים לפסיקת הוצאות
ותגובת
המשיבים לבקשה
החלטה
בגדר העתירה התבקשו שני סעדים: האחד, הענקת מעמד עולה לעותרת 2 נוכח היותה בת זוג של יהודי ומכוח סעיף 4א(א) לחוק השבות, התש"י-1950; והשני, קביעת נוהל המסדיר את מעמדם של "חריגי סטמקה". בתמצית יצוין, כי העתירה הוגשה בעקבות פנייה של העותרים למנהלת תחום אשרות ברשות האוכלוסין במסגרתה ביקשו מעין "פרה רולינג" בדבר זכאות העותרת 2 למעמד עולה מכוח "חריגי סטמקה", תוך שצוין כי לאחר מתן החלטה עקרונית בעניין ניתן יהיה להגיש בקשה פרטנית (סעיף 10 למכתב העותרים מיום 28.1.2016, המצורף כנספח ע/3 לעתירה).
אכן, אילו היו המשיבים מקדימים ועונים לפנייתם החוזרת של העותרים מיום 24.2.2016 ולתזכורות אשר נשלחו בעניין, כפי שראוי היה, ייתכן שהגשת העתירה הייתה נמנעת. אף על פי כן, לא ראיתי לפסוק הוצאות לטובת העותרים, ואסביר.
לטענת המשיבים אשר הועלתה בתגובתם המקדמית מיום 24.11.2016 והמבוססת על הוראת תקנה 2(א)(2) לתקנות השבות, התשט"ז-1956, דין העתירה להידחות על הסף מן הטעם שהיה על העותרים להגיש בקשה סדורה ומפורטת לקבלת אשרת עולה - בין בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה, ככל שהם מצויים בישראל, ובין בנציגות ישראלית בחו"ל, ככל שהם מצויים מחוץ לישראל. העותרים אמנם ציינו כי הסוכנות היהודית בצרפת מסרה להם שהעותרת 2 אינה זכאית למעמד עולה (פיסקאות 13-12 לעתירה), ואף הוסיפו והעלו טענה כללית לפיה נציגי מדינת ישראל בחו"ל מסרבים לקבל בקשות לאשרת עולה במקרים שעניינם "חריגי סטמקה" (סעיף 2 לתגובת העותרים מיום 1.12.2016). עם זאת, לא נטען כי העותרים עשו ניסיון של ממש להגיש בקשה רשמית לקבלת מעמד עולה לנציגות ישראלית בחו"ל, וסורבו. אף לא הובהר מדוע לא ניגשו העותרים, בסמוך לאחר הגעתם ארצה לביקור בתחילת שנת 2016, ללשכת רשות האוכלוסין וההגירה לשם הגשת בקשה סדורה לקבלת מעמד עולה.
בסופו של יום, העתירה נמחקה בהסכמה תוך שסוכם כי העותרים יגישו לקונסוליה הישראלית בפריז בקשה סדורה לאשרת עולה וכי החלטה בעניין תינתן תוך 60 ימים מיום הגשת מלוא המסמכים הדרושים. החלטת העותרים שלא לעמוד על עתירתם מהווה, הלכה למעשה, משום חזרה מן הדרישה המקופלת בבסיס העתירה ולפיה יש מקום למתן "החלטה עקרונית" בעניין זכאות העותרת 2 למעמד עולה טרם הגשת בקשה מפורטת בעניין. כן יש במחיקת העתירה משום חזרה של העותרים מן הסעד הנוסף אשר התבקש, שעניינו קביעת נוהל המסדיר את מעמדם של "חריגי סטמקה". בנסיבות אלה, ומשהעתירה נמחקה ללא דיון לגופם של דברים, אין בידי לקבוע כי הגשת העתירה הייתה מוצדקת וממילא לא מתקיימים התנאים לפסיקת הוצאות אשר נקבעו בפסיקה.
התוצאה היא כי הבקשה לפסיקת הוצאות נדחית.
ניתנה היום, כ"א
באדר התשע"ז (19.3.2017).
גלעד
לובינסקי זיו, שופט
ר
ש ם