פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
6767/09
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותר:
מרדכי איבגי
נ ג ד
המשיב:
משרד
החינוך - הגף להערכת תארים ודיפלומות מחו"ל
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
עו"ד אביעד בן אולד
בשם המשיב:
עו"ד דרור גרנית
פסק דין
השופט א' רובינשטיין:
א.
עניינה של העתירה, משאלת העותר (כיום שוטר
בגמלאות) כי תואר אקדמי שקיבל בשנת 1996 מאוניברסיטה זרה (
Thames Valley
University
)
יוכר כשקול לתואר ישראלי לצרכי שכר. באותה שנה קבע המשיב, כי על מנת להכיר בתואר
על העותר ללמוד 140 שעות נוספות באותו המוסד, וקביעתו אושרה בבית משפט זה (בג"ץ
6977/98
השכלה ותואר בע"מ נ' שר החינוך והתרבות
, פ"ד נה(1) 316). למרבה הצער, גם בגלל
נסיבות רפואיות שונות, לא מילא העותר אחר דרישה זו, אם כי בשנת 2003 הוא השלים
קורס גישור בהיקף השעות הנדרש. בנסיבות אלה, ובהתחשב גם בעובדה שקורס הגישור לא
נחשב כשעות לימוד אקדמאיות (נספח ז3 לעתירה), לא הכיר המשיב בתואר. כלפי החלטה
זו הוגשה העתירה דנא, בה נטען כי לאור הנסיבות החריגות היה על המשיב ללכת לקראת העותר.
ב.
בתגובת המשיב (מיום 3.11.09) נטען, כי מאחר שהסעד המהותי אליו חותר העותר קשור לשיעור הגמלה לה הוא זכאי ממעבידתו לשעבר, עומד לו סעד חלופי בהגשת תביעה לבית הדין לעבודה. עוד נטען, כי גם לגופו של עניין לא נפל פגם בהחלטת המשיב. נטען, כי למעשה אין חולק שהעותר לא עמד בדרישות שאושרו בעתירה הקודמת, כי שלוחת אוניברסיטת Thames Valley University המשיכה לפעול בישראל עד שנת 2003 והעותר היה יכול להשלים לימודיו במסגרתה, וכי נסיבות אישיות אינן שיקולים שהמשיב רשאי לשקול בבואו לאשר תארים אקדמיים - ודאי כך שעה שמשמעות ההכרה היא, למעשה, הגדלת קצבאות בשל נסיבות רפואיות.
ג.
לאחר העיון אין בידינו להיעתר למבוקש. ראשית, אכן המקום השיפוטי הנכון לעניינו של העותר הוא במהות - בודאי נוכח מטרת ההליך, תוספת כספית לשכר או לגימלה - בית הדין לעבודה. יתר על כן, בשונה מסדר הדין בבית משפט זה, בבית הדין ניתן להידרש לעובדות במערכת ראייתית "רגילה", על המשתמע. הואיל והמשיב הוא הטוען לסעד חלופי, הדעת נותנת כי שערי בית הדין לא יינעלו; אף שהמשטרה בה שירת העותר אינה צד בתיק דנא, באותה מדינה ופרקליטות עסקינן. אכן, על פני הדברים, בהתחשב בכך שהדרישה להשלמת 140 שעות לימוד אושרה במסגרת העתירה הקודמת, קשה לומר שהחלטת המשיב להקפיד על מילויה אינה סבירה, באופן המאפשר או המצדיק התערבות של בית משפט זה. אף טענות המשיב לגבי טיב השיקולים שהוא, כגוף מקצועי שתפקידו לבחון לימודים במוסד מחו"ל, רשאי לשקול- לכאורה אינן בלתי מסתברות לגופן. ועם זאת, איננו נוטעים מסמרות, ככל שסבור העותר, כי יש מקום להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, מתוך הנחה שמסגרת שיקול דעתו עשויה להיות שונה, יעשה כחכמתו, ובמקרה כזה יכריע בית הדין כאשר יכריע.
ד.
ולבסוף, שותפים אנו לעגמת הנפש שנגרמה לעותר, כעולה גם מתגובת המשיב, אך איננו רואים מנוס מאי היעתרות לעתירה. אין צו להוצאות.
ניתן היום ז' בכסלו תש"ע (24.11.09).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט